מגבלות על הבעלות במקרקעין

בנייה על מקרקעין משותפים

רוקר היה מעוניין לנצל את שטח העמודים להרחיב את הדירה שלו. השטח לא היה בשימוש של הדיירים, אך מדובר ברכוש משותף משפטית.

רוקר ביקש מהדיירים את הסכמתם ואלו לא הסכימו על אף שהציע להם שהוא יבנה עבורם מחסנים. הדיירים פנו לעירייה, והעירייה לא התערבה. לכן הם פנו לבית משפט והוציאו צו מניעה להתחלת הבנייה.

בית המשפט הוציא צו מניעה זמני לרוקר, כאשר הצו נגמר, הדיירים לא חידשו אותו. רוקר שם לב שאין נגדו צו מניעה והחל לבנות את ההרחבה, בנה את המחסנים, ולמעשה קבע עובדות מוגמרות בשטח עצמו.

השכנים פנו לבית המשפט וביקשו צו הריסה לכל הבנייה (כולל המחסנים). רוקר טען כי מדובר בחוסר תום לב מאחר שהשטח לא היה בשימוש של השכנים בלאו הכי.

למעשה, רוקר טוען לחוסר תום לב מצד שאר הדיירים על שהם משתמשים בזכות הבעלות שלהם לרעה תוך פגיעה בזולת – סעיף 14 לחוק המקרקעין.

מקרקעין – קביעת בית המשפט העליון:

השופט טירקל: טען כי לטענתו ניתן להשתמש בסעיף 14 רק אם ניתן להוכיח זדון של הדיירים /מניע פסול ולכן הוא מורה על הריסה.

השופט ברק: פחות שמרן לעומת טירקל. ברק טוען שהוא לא מגביל את השימוש בס' 14 רק במקרים של מניע פסול. שכן ניתן לעשות שימוש בס' 14, כל פעם שיהיה מדובר בחוסר תום לב.

ברק הורה על הריסה בשל הסיבה שהוא נחרד מההתנהגות של רוקר, שכן מדובר בחוסר תום לב גדול מאד מבחינת רוקר עצמם ולא מבחינת סולומון.

דעת מיעוט:

השופט אנגרלד: השופט בחן את ס' 14 לצד מבחני עלות ותועלת. במקרה הנ"ל לתת צו הריסה יגרום נזק אדיר לרוקר, בעוד שאת הדיירים ניתן לפצות. לכן, אנגרלד מחליט להשאיר את הבנייה.

לסיכום:

לבסוף, השופטים ברחו לצעוד במסלול שהוליך אותם השופט ברק ונקבע כי יש להרוס את המבנים. ואולם, פסק דין זה מלמדנו שזכות הבעלות היא מוגבלת ולא ניתן לפגוע בזולת בהישען על זכות הבעלות בלבד בוודאי כאשר ישנו מני פסול לבעלים.

משרדנו בעל ידע וניסיון רב בשנים בניהול תיקים עם עורך דין מקרקעין מומלץ  בבתי המשפט, פנו אלינו ונדע לתת לכם את המענה המקיף ביותר.