201901.09
0

עורך דין לתביעת שכר עבודה בחיפה

תביעת עובד לשכר וזכויות נוספות

דוד הרטום נ' עיריית אשדוד, מדינת ישראל (פורסם law data ביום 15/08/2019)

מדובר על ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית הדין האזורי באר-שבע במסגרתו נדחתה תביעתו של מר הרטום (להלן – הרטום), להפרשי שכר וזכויות שונות, הן בעד תקופת עבודתו והן בגמלה המשולמת לו מאז פרישתו לגמלאות. כמו כן, נתקבלה חלקית התביעה שכנגד שהגישה עיריית אשדוד (להלן – העירייה), כך שהרטום חויב להשיב לעירייה סך של 13,346 ₪, בגין דמי אש"ל, אשר שולמו לו ביתר. בנוסף, בית הדין האזורי העניק לעירייה סעד הצהרתי, שלפיו מגמלתו של הרטום יש להפחית סך של 103 ₪ בגין תוספת ותק שגויה, וזאת החל ממועד הגשת התובענה, קרי מיום 16.12.2015.

רקע ומסגרת עובדתית

הרטום הועסק, משך שנים ארוכות, במספר מקומות עבודה בשירות הציבורי. ביום 1.2.1985 החל לעבוד בעיריית צפת עד יום 1.8.1987, וממועד זה ועד יום 30.12.2012 הועסק בעירייה. בהקשר זה יוער, כי על העיריות דלעיל חל הסכם רציפות זכויות, שנחתם ביום 22.7.1976 בין מרכז השלטון המקומי ובין ממשלת ישראל. סעיף 3 להסכם האמור קובע כי למעט בסייגים שונים יש לראות בתקופות עבודה של עובד בעיריות השונות כתקופת עבודה רצופה אחת לכל דבר. עובר להעסקתו בעיריית צפת הועסק הרטום במספר מקומות עבודה, גם הם מהמגזר הציבורי, בכללם: משרד החינוך, האוניברסיטה העברית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל (להלן – קק"ל) ומשרד הבינוי והשיכון.

מתחילת עבודתו בעירייה ועד יום 1.7.1999 הועסק הרטום בתפקידים שונים, שכרו שולם על בסיס דירוג (מח"ר) – דרגה, וחלו עליו בתקופה זו הוראות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות (להלן- חוקת העבודה). ביום 1.11.1999, לאחר שמונה לראש אגף מינהל שירותי רווחה בעירייה, חתם הרטום על חוזה בכירים, בתוקף מיום 1.7.1999, כך שמיום 1.7.1999 ועד סיום העסקתו חלו עליו הוראות חוזה הבכירים. במרוצת השנים, נחתמו עם הרטום חוזי בכירים נוספים – האחד ביום 19.2.2007 והשני ביום 19.6.2012.

הרטום פרש לגמלאות מעבודתו ביום 31.12.2012, והיה זכאי לפנסיה תקציבית, עת בחוזה בכירים נקבעו הוראות בנוגע לאופן חישוב המשכורת הקובעת בעד תקופת עבודתו בדירוג – דרגה ובעד תקופת עבודתו בחוזה בכירים.

בתביעתו עתר הרטום לקבלת כספים וזכויות שונות מהעירייה, שלטענתו נמנעו ממנו שלא כדין. בכלל אלו: עדכון דרגת הפרישה [לצורך קביעת המשכורת הקובעת לחישוב הגמלה לתקופת דירוג – דרגה] לדרגה 45+ או למצער לדרגה 45 בדירוג המח"ר; עדכון הוותק לשכר ל-36.67 שנים ולא 29.5 שנים כפי שנקבע על ידי העירייה; תשלום מענק יובל על פי הוראות חוקת העבודה; תשלום הפרשי שכר בגין אי תשלום שכר בכירים בגובה 80% משכר מנכ"ל החל מחודש ינואר 2007; חישוב הגמלה על בסיס תקופת העבודה הכוללת את התקופה בה הועסק בעיריית צפת; תשלום פדיון ימי מחלה בלתי מנוצלים בהתאם לחוזה בכירים; תשלום פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לו עקב התנהלות העירייה.

בד בבד עם הגשת כתב ההגנה מטעמה, במסגרתו טענה העירייה כי שילמה להרטום את כל זכויותיו כדין, הגישה העירייה גם תביעה שכנגד, במסגרתה תבעה השבה של סכומים חורגים לכאורה, אשר שולמו להרטום לאורך השנים. כך, העירייה עתרה להשבת שכר חורג בשיעור של 82.5% משכר מנכ"ל בחלק מתקופת העבודה; השבת תשלום יתר בגין אש"ל; השבת תשלום מענק יובל אשר לטענת העירייה שולם להרטום בטעות; השבת תשלום חורג של "השלמת משכורת"; השבת תשלום חורג בשל חישוב שגוי של וותק צבאי.

כאמור לעיל, בית הדין האזורי דחה את תביעתו של הרטום על כלל רכיביה, וקיבל חלקית את התביעה שכנגד שהגישה העירייה.


פסק דינו של בית הדין האזורי

בית הדין האזורי ציין כי לסוגיית ותקו של הרטום שני פנים – האחת בחינת ותקו לצורך זכאות למענק יובל והשנייה לצורך גובה שכרו עד למעבר לחוזה בכירים, וכפועל יוצא מכך שיעור הגמלה המגיעה לו בעד תקופת עבודה זו.

בית הדין האזורי בחן תחילה את ותקו התעסוקתי הכולל של הרטום וקבע כך:
ותק צבאי – 30 חודשים (2.5 שנים). יש למנות את ותקו של הרטום בדירוג המח"ר החל ממועד זכאותו לתואר ראשון – 6.7.1969.
בכל הנוגע לתקופות עבודה אצל מעסיקים קודמים, יש להעדיף את אישור המוסד לביטוח לאומי על תקופות העסקתו של הרטום (להלן – אישור המוסד) על פני הפירוט שנתן הרטום בתצהירו ונתמך באישורים ממעסיקיו (להלן- אישורי ההעסקה). זאת, כיוון שאישורי ההעסקה אינם עולים בקנה אחד עם הדיווחים למוסד לביטוח לאומי בנוגע לתקופות עבודתו.
יש להביא בחשבון גם את התקופה שבה שימש הרטום כשליח מטעם ההסתדרות הציונית העולמית בארגנטינה מיום 1.3.1974 עד יום 31.3.1977, למרות שבתקופה זו הרטום לא דווח כעובד במוסד לביטוח לאומי. לגרסת הרטום, תקופת עבודתו הכוללת בהסתדרות הציונית הייתה בת 36 חודשים. כיוון שבאישור המוסד דווח על 16 חודשים, יש להוסיף 20 חודשים לנתונים על פי אישור המוסד.
על יסוד כל האמור, קבע בית הדין האזורי כי ותקו של הרטום עובר לתחילת עבודתו בעירייה עמד על 16.6. שנים.

אשר לוותקו של הרטום לצורך הזכאות למענק יובל קבע בית הדין האזורי כך:

אין להביא בחשבון לצורך הזכאות למענק יובל את תקופת עבודתו של הרטום בחברת שיכון ופיתוח בע"מ. הטענה כי החברה הייתה חברת בת של משרד השיכון בתקופת פינוי ימית לא נטענה בתצהירו של הרטום, והוא לא הבהיר מה המקור להכיר בוותקו בחברה זו לצורך תשלום מענק יובל. כמו כן, בהסכם הקיבוצי שחל על שיכון ופיתוח בע"מ אין התייחסות למענק יובל.
לפיכך, נקבע כי יש לדחות את את תביעתו של הרטום למענק יובל.

טענות הצדדים בערעור:

בערעור ובסיכומים מטעמו חזר הרטום על הטענה כי כבר בחודש יולי 1999 עמד וותקו הכללי על 428 חודשים, שהם 36.67 שנים. זאת, בין היתר, בהתחשב באישורי ההעסקה, מהם עולה כי עבד תקופות נוספות על אלו שצוינו באישור המוסד. הרטום הדגיש כי בית הדין האזורי שגה שעה שבחר להתעלם מאישורי ההעסקה ולהעדיף על פניהם את אישור המוסד, שכן האמור באישור המוסד ניתן לסתירה והדברים אף עולים מאישור זה עצמו.

עוד טען הרטום כי בית הדין האזורי שגה בקובעו כי אין להביא בחשבון את תקופות עבודתו בחברת שיכון ופיתוח בע"מ (להלן – שיכון ופיתוח), בקק"ל ובסוכנות היהודית לצורך חישוב הוותק המזכה במענק יובל. לדידו של הרטום, תקופת העבודה בכל הגופים לעיל נחשבת לצורך הזכאות למענק יובל, כעולה מהוראות חוקת העבודה, התקשי"ר והוראות החשב הכללי לעניין זה, ולא נקבע סייג כלשהו שעניינו קיומם של הסכמים קיבוציים פרטיקולריים לעניין זכאות למענק יובל בכל אחד מן הגופים הללו דווקא. הרטום ציין, כי מהוראת סעיף 26.823(ו) לחוקת העבודה עולה בבירור כי תקופת עבודה בסוכנות היהודית נחשבת לעניין הזכאות למענק יובל, וכי נוכח ההסכם הקיבוצי החל בקק"ל, המחיל את כלל ההסדרים החלים על עובדי הסוכנות היהודית יש להביא בחשבון גם את תקופת עבודתו בקק"ל. בנוסף, יש להביא בחשבון את תקופת עבודתו בשיכון ופיתוח שהיא חברת בת של משרד השיכון, עת אין כל מחלוקת כי תקופת עבודה במשרד השיכון נכללת בחישוב הוותק לזכאות למענק יובל.

העירייה טענה כי הכללים בדבר תשלום מענק יובל, הקבועים בחוקת העבודה, רלוונטיים רק לעובדים בדירוג דרגה. כך, היות והרטום עבר להעסקה במסגרת חוזה בכירים כבר בחודש יולי 1999, הרי שיש לבחון את זכאותו למענק בנקודת זמן זו, דהיינו אם בחודש יולי 1999 צבר ותק של 30 שנות עבודה במקומות עבודה מזכים בתשלום מענק יובל. העירייה הוסיפה וטענה כי במועד זה הרטום לא עמד בתנאי הוותק האמור, משוותק זה נשען על עבודתו במקומות עבודה שאינם מנויים בסעיף 26.823 לחוקת העבודה, המהווה רשימה סגורה.

הכרעה:

לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל חומר התיק, נקבע בבית  הדין האזורי כי הרטום זכאי למענק יובל בהתאם להוראות חוקת העבודה בשנה שבה פרש לגמלאות ובכל שנה שלאחר מכן.

אשר למקור הנורמטיבי לזכאות:
סעיף 26.821 לחוקת העבודה, שכותרתו: "מענק יובל לוותיקי השירות הציבורי" קובע כדלקמן:
"כמידי שנה בשנה ישולם מענק יובל לוותיקי השירות במועד תשלום משכורת חודש ספטמבר."

בהמשך הדברים מפרט סעיף 26.822 את הדירוגים, שהעובדים לפיהם זכאים במענק האמור:
"הדירוגים הזכאים למענק:
עובדים המדורגים בדירוגים הבאים: עובדי מנהל ושירותים, מהנדסים, הנדסאים וטכנאים, מח"ר ועיתונאים."

הנה כי כן, על פי חוקת העבודה, בהיותו עובד בדירוג המח"ר, הרטום היה זכאי, עקרונית, למענק יובל, עת הועסק בדירוג דרגה, וכפועל יוצא מכך בגמלה המשולמת לו בחלקה בעד תקופת עבודתו בדירוג דרגה. זאת, ככל שעמד בתנאים לתשלום מענק יובל עובר לתחילת העסקתו בהסכם בכירים, דהיינו ביום 1.7.1999.
אשר לתנאים לזכאות למענק יובל:

הזכאות למענק יובל מותנית בקיומם של מספר תנאים מצטברים. תנאים אלו מפורטים בסעיף 26.823(ו) לחוקת העבודה:
"בתחולה משנה 1994, העובדים בשאר הדירוגים המזכים (מהנדסים, הנדסאים וטכנאים, מח"ר ועיתונאים) המועסקים 30 שנה ומעלה ברשויות המקומיות (לרבות שירות חובה בצה"ל – ותק נגרר) זכאים למענק יובל.
עובדים אלו, למרות האמור בסעיף 26.821א המענק מתייחס לתקופה שבין 1 לינואר עד 31 לדצמבר.
החל מ-1.1.2000 יהיה מספר השנים המזכה במענק יובל לעובדי הרשויות המקומיות בדירוגים מח"ר, מהנדסים הנדסאים וטכנאים ועיתונאים 25 שנה ומעלה במקום 30 שנה.
לפיכך, העובדים המועסקים בדירוגים הנ"ל בשירות המעסיקים החתומים על ההסכם ולהם ותק 25 שנה ומעלה עד ליום 30 לספטמבר בשנה עבורה משולם המענק, זכאים למענק יובל.
המעסיקים החתומים על הסכם זה: המדינה, הרשויות המקומיות, לרבות 3 הערים הגדולות, הסוכנות היהודית, קופת חולים הכללית, המוסדות להשכלה גבוהה.
כמו כן, צורפו המעסיקים הבאים: רשות השידור, רשות שדות התעופה, המוסד לביטוח לאומי, רשות הדואר ושירות התעסוקה. כמו כן, המוסדות עפ"י החלטת ועדת המעקב (מוסדות ההסתדרות) 15.1.95.
כללי התשלום של המענק בנוגע לחלקיות משרה, משך הזמן במשך השנה וכו' נשארו בעינם."

על פי הוראות חוקת העבודה, התנאי הרלוונטי להרטום לצורך קבלת מענק יובל, הינו וותק של 30 שנה ומעלה עובר להעסקתו בדירוג דרגה –יולי 1999. זאת, כיוון שקיצור הוותק ל-25 שנה חל "החל מיום 1.1.2000" ובמועד זה הרטום כבר הועסק במסגרת חוזה בכירים, שאז הוראות חוקת העבודה לעניין מענק היובל כלל אינן רלוונטיות בנוגע אליו. בנוסף, הרטום נדרש להוכיח כי במשך 30 השנים האלה, הוא הועסק ב"מקומות עבודה מזכים", דהיינו אצל מעסיקים המפורטים בסעיף 26.823(ו) לחוקת העבודה.

כאמור לעיל, העירייה הסכימה כי עד חודש יולי 1999, עת עבר הרטום להעסקה בחוזה בכירים עמד הוותק שלו לעניין מענק יובל על 24.5 שנים. למעשה המחלוקת בין הצדדים מתמצית בשנים שבהן עבד הרטום בשיכון ופיתוח, ההסתדרות הציונית וקק"ל. מחד, טוען הרטום כי יש להביא בחשבון את הוותק שצבר במקומות עבודה אלו לצורך הזכאות למענק יובל, ומאידך העירייה טוענת שאין להביא בחשבון את הוותק שנצבר במקומות אלו.

אישור המוסד, עליו הסתמך בית הדין האזורי, ואשר צוין גם במסגרת כתב הערעור שכנגד מטעם העירייה כמסמך שניתן להסתמך עליו, פירט את מקומות העבודה בהם הועסק הרטום, ובכלל אלו הנהלת ההסתדרות הציונית בה הועסק במשך 16 חודשים, מיום 1.4.1976 עד יום 30.6.1977 ומיום 1.9.1977 עד יום 30.9.1977. ויוזכר, כי בית הדין האזורי קבע כי יש להוסיף על תקופה זו 20 חודשים, הגם שאינם מדווחים באישור המוסד בגין השליחות שביצע הרטום בארגנטינה. כמו כן, על פי אישור המוסד, עבד הרטום בקק"ל במשך 60 חודשים – מיום 1.1.1980 עד יום 31.10.1983 ומיום 1.1.1984 עד יום 28.2.1985.

נקבע כי יש להביא בחשבון את תקופות העבודה בהסתדרות הציונית ובקק"ל לעניין הזכאות למענק יובל. לפי הוראות ההסכם הקיבוצי מיום 29.4.1994 (להלן – הסכם 1994), אשר הצדדים לו הם מצד המעסיקים, בין היתר, מרכז השלטון המקומי, וכן הסוכנות היהודית "בשמה ובשם ההסתדרות הציונית העולמית, הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד" ומצד ארגון העובדים הסתדרות האקדמאים במח"ר.

סעיף 2 להסכם 1994 קובע כי "הסכם זה יחול על כל העובדים המדורגים בדירוג האקדמאים במח"ר בשרות המעסיקים החתומים על הסכם זה וכן על המעסיקים האחרים במגזר הציבורי שיצטרפו להסכם זה". בסעיף 10 להסכם 1994, שכותרתו "מענק יובל" נקבע כך:
"החל מיום 1.1.94 יהיו העובדים המדורגים בדירוג האקדמאים במח"ר, המועסקים במצטבר 30 שנה ומעלה בשירות המעסיקים החתומים על ההסכם, זכאים ל"מענק יובל" בשיעור של 60% מהשכר המשולב והתוספות המהוות בסיס לחישוב ערך שעה. המענק ישולם מידי שנה בשנה במשכורת חודש ספטמבר. המענק ישולם יחסית לחלקיות המשרה. ותק לעניין המענק כולל ותק עבור שירות בצה"ל"

בנספח י"ג להסכם 1994 הוסכם בין הממונה על השכר אותה עת (מר שלום גרניט ז"ל) לבין מזכ"ל הסתדרות המח"ר אותה עת (מר יעקב אוניקובסקי ז"ל) על החלת הסכם 1994 גם על העובדים המדורגים בדירוג האקדמאים במח"ר המועסקים ברשות השידור, רשות שדות התעופה, המוסד לביטוח לאומי, רשות הדואר ושירות התעסוקה.
מהאמור עולה כי על פי הוראות הסכם 1994, גם העסקה בהסתדרות הציונית העולמית ובקק"ל, שנמנות עם המעסיקים עליהם חל הסכם 1994, שכן הסוכנות היהודית חתמה על הסכם 1994 גם בשמן, היא בגדר העסקה ב"מקום עבודה מזכה" בתשלום מענק יובל, דהיינו ההסתדרות הציונית וקק"ל הן מקומות עבודה שהוותק הנצבר בהם מובא בחשבון לצורך הזכאות למענק יובל. על כן, לוותק המוסכם על העירייה בחודש יולי 1999, שהינו בן 24.5 שנים, יש להוסיף את תקופות העסקתו של הרטום בהסתדרות הציונית ובקק"ל עד חודש יולי 1999, שהינן על פי אישור המוסד בנות 76 חודשים במצטבר (היינו, 6.4 שנים), וזאת אף ללא 20 החודשים שעבד הרטום במסגרת שליחותו בארגנטינה. סכום שנות הוותק עומד אפוא לפחות בן 30.9 שנים (ללא 20 חודש שבהם היה הרטום בשליחות בארגנטינה מטעם ההסתדרות הציונית). ותק זה מזכה את הרטום בתשלום מענק יובל.

מעבר להוראות הסכם 1994, במסקנה זו תומכת גם עמדת המדינה, אליה צורף מכתבו של מר יובל רכלבסקי מיום 21.8.2000, אשר כיהן במועד האמור כממונה על השכר והסכמי עבודה, אל מר מוטי מרוז, שהיה סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר באותה העת. עניינו של המכתב הוא יישום הסכם 2000, שהצדדים לו מצד המעסיקים הם, בין היתר, מרכז השלטון המקומי והסוכנות היהודית לארץ ישראל "בשמה ובשם ההסתדרות הציונית העולמית, הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד", ומצד ארגון העובדים הסתדרות המח"ר. בסעיף 2 למכתב זה מפורטת רשימת המעסיקים "ששנות עבודה בשירותם מובאות בחשבון לצורך מענק יובל" ואלו הם:
" – שירות המדינה (כולל צה"ל, משטרה ושב"ס);
– מרכז השלטון המקומי כולל העיריות, מועצות מקומיות ואזוריות;
– 3 הערים הגדולות (ירושלים, תל אביב וחיפה);
– הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, הקרן הקיימת לישראל, קרן היסוד;
– המוסדות להשכלה גבוהה;
– שירותי בריאות כללית;
– בנק ישראל;
– רשות השידור;
– רשות שדות התעופה;
– רשות הדואר;
– המוסד לביטוח לאומי;
– שרות התעסוקה."
[ההדגשות הוספו – ל.ג]

אכן, מכתבו של מר רכלבסקי מתייחס להסכם 2000 שכאמור לא חל על הרטום. אולם, מהסכם 2000 עולה במפורש כי הוא לא שינה את תנאי הזכאות על פי הסכם 1994, למעט שינוי מספר שנות הוותק המזכה בתשלום מענק יובל מ- 30 שנה ל- 25 שנה. כך, בסעיפים 4.3 ו- 4.4. להסכם 2000 נקבע במפורש כך:
"4.3. למען הסר ספק, יתר התנאים החלים לעניין תשלום מענק יובל, הקבועים בסעיף 10 להסכם הקיבוצי מיום 29.4.1994 ולעניין המעסיקים אשר שנות שירות אצלם מוכרות כותק לצורך מענק יובל, ימשיכו לחול ללא שינוי.
4.4. לעניין סעיף 4.3 המעסיקים הנם – בנוסף למעסיקים החתומים על הסכם זה – המעסיקים הנזכרים בנספח יג' להסכם הקיבוצי מיום 29.4.94 והמעסיקים עליהם הוסכם כאמור בהחלטת ועדת המעקב מיום 17.1.95".

ממילא, רשימת המעסיקים המצוטטת במכתבו של מר רכלבסקי משקפת גם את המצב שהיה נוהג לפני כריתתו של הסכם 2000. שילוב הוראות הסכם 2000 והאמור במכתבו של מר רכלבסקי מהווה על כן ראייה התומכת בכך שההסתדרות הציונית העולמית והקק"ל הן בגדר המעסיקים החתומים על הסכם 1994 והסכם 2000, והוותק הנצבר בעבודה בהן מובא בחשבון לצורך הזכאות לתשלום מענק יובל על פי הוראות הסכם 1994, החל על הרטום.

בהתייחס לטענתה של העירייה כי ההוראות המחייבות אותה הן ההוראות שבחוקת העבודה בלבד, ולא הסכמים שנערכו בין גופים שונים: ראשית, מרכז השלטון המקומי הוא צד להסכם 1994 ולהסכם 2000, ועל כן הוראות הסכמים קיבוציים אלה מחייבות את העירייה, החברה במרכז השלטון המקומי. כמובהר, ההסתדרות הציונית וקק"ל הן בגדר "מעסיקים החתומים על הסכם זה", ועל כן הוותק הנצבר בעבודה בהן מזכה בתשלום מענק יובל. שנית, כמובהר לעיל, הוראת סעיף 26.823(ו) לחוקת העבודה משקפת את הוראות הסכם 1994 והסכם 2000. אכן, בחוקת העבודה צוינה רק "הסוכנות היהודית" בין המעסיקים החתומים על הסכם 1994 והסכם 2000 ולא צוינו בחוקת העבודה גם ההסתדרות הציונית וקק"ל וקרן היסוד, שהסוכנות היהודית חתמה גם בשמן. אולם, אין בהשמטה זו כדי לשנות את הוראות הסכם 1994 והסכם 2000 המחייבות את העירייה. למותר לציין, כי לא הובאה כל ראייה כי הוסכם בין מרכז השלטון המקומי לבין הסתדרות המח"ר לשינוי כלשהו של הוראות הסכם 1994 והסכם 2000 בכלל, ושלא להכיר בוותק הנצבר בהסתדרות הציונית, בקק"ל ובקרן היסוד כתקופת עבודה המזכה בתשלום מענק יובל בפרט.

בהתייחס לקביעתו של בית הדין האזורי בעניין הוותק הנצבר בהסתדרות הציונית ובקק"ל נוסיף כי צודק הרטום בטענתו לפיה הוא לא נדרש להוכיח כי בתקופת עבודתו בהסתדרות הציונית ובקק"ל חל הסכם קיבוצי שקבע זכאות למענק יובל או כי הוא היה זכאי למענק יובל במהלך תקופת עבודתו במקומות עבודה אלה. על פי הסכם 1994, הזכאות למענק יובל קמה אם לאחר יום 1.1.1994 צבר העובד ותק בן שלושים שנה במקומות עבודה המנויים בהסכם, בין לפני יום 1.1.1994 או לאחר יום 1.1.1994. לפיכך, היה על הרטום להוכיח את תקופות עבודתו במקומות עבודה המנויים בהסכם 1994, ושעובר לחודש יולי 1999 – מועד המעבר להעסקה בחוזה בכירים צבר ותק בן שלושים שנה. מטבע הדברים, במקומות העבודה שבהם מועסק העובד בתחילת התקופה בת 30 או 25 שנה, הוא לא צבר ותק המזכה אותו בתשלום מענק יובל, אלא רק ותק שנצבר לו לצורך זכאות עתידית לתשלום מענק יובל, לאחר שישלים את מספר שנות העבודה הנדרשות – 30 שנה עד שנת 2000 ו- 25 שנה לאחר שנת 2000.

הצדדים הרחיבו בטיעוניהם לעניין תקופת עבודתו של הרטום בשיכון ופיתוח, והאם יש לראות בתקופת עבודה זו כתקופת עבודה במשרד השיכון, והרטום אף ביקש להגיש ראיות נוספות בעניין זה. נוכח המסקנה אליה הגענו, כי די בתקופת עבודתו של הרטום בהסתדרות הציונית ובקק"ל על מנת להקים לו זכאות למענק יובל, אין לנו צורך להידרש לטיעוני הצדדים בעניין זה.


סיכומו של דבר

משהוכח כי עובר למעבר להעסקה בחוזה בכירים, בחודש יולי 1999, צבר הרטום ותק העולה על 30 שנה, הרטום זכאי למענק יובל הן בעד השנה שבה פרש לגמלאות (על פי סעיף 26.828 (1) לחוקת העבודה) ובעד כל שנה שלאחר מכן (על פי סעיף 26.828(2) לחוקת העבודה). מענק היובל ישולם על בסיס דרגה 45, היא הדרגה המוסכמת לחישוב הגמלה בעד תקופת העסקתו של הרטום בדירוג דרגה.

סוף דבר

הרטום זכאי לתשלום מענק יובל הן בעד השנה שבה פרש לגמלאות ובעד כל שנה שלאחר מכן. מענק היובל ישולם על בסיס דרגה 45, היא הדרגה המוסכמת לחישוב הגמלה בעד תקופת העסקתו של הרטום בדירוג דרגה. התשלומים המגיעים להרטום בעד העבר ישולמו בתוך שלושים יום ממועד המצאת פסק הדין לעירייה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הזכאות לכל תשלום ועד למועד התשלום בפועל.

חיים ברוטמן הוא עורך דין לענייני עבודה ולו ניסיון רב  – פנו אליו כבר עתה 04-8100170