201913.01
0

ירושה בנחלה חקלאית

במדינת ישראל ישנם מספר רב של משקים חקלאיים. מרבית המשקים בישראל נמסרו למתיישבים כברי רשות בלבד ואינם בבעלותם. בהתאם לדין, זכויות בר רשות הן פחותות ושעה שמעוניינים להעביר את הזכויות בהם, מתעוררים קשיים רבים בעיקר בהורשה בשל העובדה שישנה מערכת כללים מסועפת, ולעיתים אף לא מובנת, כך שאפילו בתי המשפט פוסקים בהתאם לכל מקרה לגופו.

ההסכם הדו צדדי וההסכם המשולש

בעבר נחתם סוג של הסכם מסגרת (משבצת) משולש בין מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות והאגודה (להלן- ההסכם), כאשר כל מושב הוסיף סעיפים ושינויים בהסכם, כדי להתאימו למקרים ספציפיים. יחד עם זאת במרבית ההסכמים סעיף 20 ה(1), קובע כי זכויות מוריש שהוא בר רשות יועברו במותו לבן/בת זוגו שנותר בחיים – ובמידה ואין כזה – יועברו הזכויות לבן ממשיך כפי שנקבע ע"י ההורים ואושר ע"י הסוכנות היהודית. כאשר אין בן ממשיך יועברו הזכויות בהתאם לעקרונות סעיף 114 לחוק הירושה.
בנוסף להסכם המשולש, ישנו הסכם דו צדדי בין רמ"י לבין האגודה, כאשר האגודה היא ברת רשות בלבד, ומכוח רשות זו היא נותנת למתיישב להיות בר רשות מכוחה.
מכוח שני הסכמים אלה ניתן ללמוד כי ההסכמים בין המדינה למתיישב הקצה, קובעים באופן מפורש כי אין זכות הורשה בנחלה, ועל כן חוק הירושה בעניינים אלה מתייתר. יחד עם זאת ראוי לציין כי בדרך כלל האגודה מותירה את הנחלה בידי המשפחה, בוודאי כאשר יש להם יכולת להמשיך ולנהל את המשק.

כך למשל ע"א 93 /3836 ברמלי נ' ברמלי בנוגע לזכויות בר רשות קובע:
"ברי כי גם זכויות של בר-רשות אינן ניתנות להורשה אם ההסכם מכוחו ניתנו הזכויות אינו
מתיר זאת. אם נותן הרשות מגביל את עבירות הזכות ואוסר על העברתה בירושה, הרי בר-הרשות אינו יכול להוריש את זכויותיו…לפיכך, כשחוזה החכירה או הרשות קובע את זכות החכירה או הרשות לתקופת חייו של המתיישב מבלי שאלה יהיו לחלק מעזבונו, התוצאה היא כי זכותו בנכס אכן אינה חלק מעזבונו.
וגם למשל – תמ"ש 06 /010530 נ.י נגד מ. ש:
" הוראות הסכם המשבצת גוברות על הוראות חוק הירושה- ומכאן שבענייננו- אין תחולה לסעיף 114 לחוק הירושה, החל רק כאשר הנחלה ו/או משק חקלאי מהווה חלק מעזבון המוריש"

זכויות הבן הממשיך

תקנה 3א לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973 מסדירה את מוסד הבן הממשיך וקובעת את רשימת הזכאים להיות מוכרים, על-ידי בעלי המשק, כבן ממשיך. במושבים בהם חוזה החכירה/שכירות קובע כך, ירשם הבן הממשיך כבעל הזכויות בנחלה באגודה השיתופיות, בסוכנות היהודית ובמינהל מקרקעי ישראל. מבחינה פרקטית כל הנדרש לרישום הזכויות הוא להציג תעודת פטירה של ההורים, במושבים בהם חוזה החכירה/שכירות אינם קובעים זאת במפורש, יכול מי מהיורשים להתנגד לרישום הבעלות במשק על שם הבן הממשיך ולבקש לרשום את עצמו כבעל הזכויות מכוח העקרונות הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה ו/או מכח הוראות החוזה שבין האגודה למינהל/סוכנות. במקרים שכאלה יאלץ ביהמ"ש להכריע עפ"י נסיבות כל מקרה ומקרה.

פיצוי היורש המקבל את זכויות המשק לשאר היורשים

בסעיף 114 לחוק נקבע כי "יורש" (גם מקבל זכות) שאינו בן זוג או בן ממשיך אשר קיבל את המשק החקלאי חייב לפצות את שאר היורשים, וזאת במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מהעיזבון.
הוראה זו טומנת בחובה לא אחת קשיים ביישומה, כאשר היורש (מקבל הזכות), אשר יקבל את המשק החקלאי משום שיהיה מוכן ומסוגל לקיימו, יהיה נעדר יכולת כלכלית לפצות, כספית, את יתר היורשים על חלקם בירושה של המשק החקלאי.

דרכים לפתרון ומניעת סכסוכים עתידיים

עינינו הרואות כי הורשת נחלה הינה בעיתית אם בכלל ניתן להורישה, על כן כבר בהתחלה ניתן למנוע את המחלוקות בין הצדדים באמצעות מערכת הסכמים בין כלל המשפחה, אשר במסגרתה נוכל לקבוע את חלוקת הנכסים של היורשים והכל בכפוף לסעיף 8 לחוק הירושה.
תחום דיני הירושה הוא מורכב כשלעצמו, בוודאי כאשר במסגרת הירושה ישנה נחלה, על כן בטרם מבצעים צוואה הכוללת נחלה, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין מנוסה ומומחה בתחום.
לפגישת יעוץ פנה אלינו כבר עתה 04-8100170