201914.03
0

אחריות נזיקית של עובד ציבור

במאמר קודם התייחסנו לאחריות המדינה בנזיקין. לאחר המאמר פנו אלינו אנשים רבים ושאלו אותנו: "אם נגרם לי נזק ע"י עובד הציבור את מי אני תובע אותו או את המדינה?" ואכן לשאלה זו נפקות חשובה מאין כמותה, שכן עורכי דין רבים מתייחסים לפרוצדורה בקלות ראש, ואולם לעניות דעתנו הפרוצדורה הינה נשק קטלני אשר יכול להואיל ולסבך כאחד. בטרם דברים, חשוב להדגיש כי עובד ציבור הוא עובד מדינה, עובד רשות מוניציפאלית וגם עובד בדימוס שגרם לנזק שעה שהיה עובד ציבור.

אם כן, ככלל אין להגיש תביעה בנזיקין כנגד עובד ציבור אם הוא גרם לנזק  תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור. יחד עם זאת, קיימים מספר חריגים בעטיים לא תקום לעובד הציבור חסינות  מהגשת תביעה כנגדו- כך למשל אם הוא עשה את המעשה ביודעין ומתוך כוונה לגרום נזק או כאשר פעל בשוויון נפש לאפשרות גרימת הנזק.

חשוב לציין כי החסינות החלה על עובד ציבור הינה דיונית בלבד כלומר החסינות לא גורעת מאחריות המדינה כמעסיקה, כ"שולחת" או לפי כל דין אחר (ראו לעניין זה סעיף 7א(ב) לפקודת הנזיקין).
אם בכל זאת הוגשה תביעה כנגד עובד ציבור יחולו ההוראות הבאות – אם הוגשה תביעה נגד עובד ציבור שמועסק במדינה והמדינה ביקשה לדחות כנגדו את התביעה בשל חסינות, על בית המשפט לדחות את התביעה והמדינה תהא הנתבעת, אלא אם התובע ביקש לטעון שלא קמה לעובד הציבור החסינות ואז שומה על בית המשפט לבדוק את החלטת המדינה בהתאם לעילות מהמשפט המנהלי כמו למשל חוסר סבירות.    אם המדינה לא ביקשה מבית המשפט לדחות התביעה כנגד העובד, יכול העובד לבקש זאת בעצמו ואז במקרה כזה המדינה תצורף כנתבעת באופן אוטומטי – בית המשפט יבדוק האם העובד עשה זאת בעת מילוי תפקידו, אם כן, התביעה כנגדו תידחה ואם לא התביעה כנגד המדינה תדחה.

כאשר עסקינן בעובד ציבור אחר – אין לרשות הציבורית כוח דומה כשם שיש למדינה, והיא אינה יכולה לדחות את התביעה כנגד העובד בפנייה לבית המשפט ותו לו, שכן שק"ד האם קמה לעובד הציבור חסינות נתונה בידי בית המשפט בלבד.

תביעות נזיקין כנגד המדינה הן כשלעצמן אינן פשוטות, ולכן יש לבחון עוד בראשית התיק את מי לתבוע וכיצד, כדי לא לגרום לסרבול ההליך ולפגיעה בלקוח.

משרדנו בעל ניסיון בהתמודדות עם תביעות מול רשויות המדינה ואנו נשמח לעמוד לשירותכם – 04-8100170