201914.03
0

אחריות נזיקית של עובד ציבור

במאמר קודם התייחסנו לאחריות המדינה בנזיקין. לאחר המאמר פנו אלינו אנשים רבים ושאלו אותנו "אם נגרם לי נזק ע"י עובד הציבור את מי אני תובע אותו או את המדינה?" ואכן לשאלה זו נפקות חשובה מאין כמותה, שכן עורכי דין רבים מתייחסים לפרוצדורה בזלזול, ואולם לעניות דעתנו הפרוצדורה הינה נשק קטלני אשר יכול להואיל ולסבך כאחד.

אם כן, ככלל אין להגיש תביעה בנזיקין כנגד עובד ציבור גם ברשלנות, אם עשה זאת תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור.
כאשר אנו מתייחסים לעובד ציבור הכוונה היא גם לעובד מדינה, גם לעובד רשות מוניציפאלית וגם למי שפרש מהשירות אך עשה את המעשה שעה שהיה עובד ציבור.

יחד עם זאת קיימים מספר חריגים בעטיים לא תקום לעובד ציבור החסינות הדיונית מהגשת תביעה כנגדו- כך למשל אם עשה את המעשה ביודעין ומתוך כוונה לגרום נזק או כאשר פעל בשוויון נפש לאפשרות גרימת הנזק.

חשוב לציין כי החסינות החלה על עובד ציבור הינה דיונית בלבד כלומר החסינות לא גורעת מאחריות המדינה כמעסיקה, "שולחת" או לפי כל דין אחר (ראו לעניין זה סעיף 7א(ב) לפקודת הנזיקין).
אם בכל זאת הוגשה תביעה כנגד עובד ציבור יחולו ההוראות הבאות – אם הוגשה תביעה נגד עובד ציבור שמועסק במדינה והמדינה ביקשה לדחות כנגדו את התביעה בשל חסינות, על בית המשפט לדחות את התביעה והמדינה תהא הנתבעת, למעט במצב בו התובע ביקש לטעון כי לא קמה לעובד החסינות ואז על בית המשפט לבדוק את החלטת המדינה בהתאם לעילות מהמשפט המנהלי כמו למשל חוסר סבירות.

אם המדינה לא ביקשה מבית המשפט לדחות התביעה כנגד העובד, יכול העובד לבקש זאת בעצמו ואז במקרה כזה המדינה תצורף כנתבעת באופן אוטומטי – בית המשפט יבדוק האם העובד עשה זאת בעת מילוי תפקידו, אם כן, התביעה כנגדו תידחה ואם לא התביעה כנגד המדינה תדחה.

כאשר עסקינן בעובד ציבור- אין לרשות הציבורית כוח דומה כשם שיש למדינה, והיא אינה יכולה לדחות את התביעה כנגד העובד בפנייה לבית המשפט ותו לו, שכן שק"ד האם קמה לעובד הציבור חסינות נתונה בידי בית המשפט בלבד.
תביעות נזיקין כנגד המדינה הן כשלעצמן אינן פשוטות, ולכן יש לבחון עוד בראשית התיק את מי לתבוע וכיצד, כדי לא לגרום לסרבול ההליך ולפגיעה בלקוח.

משרדנו בעל ניסיון בהתמודדות עם תביעות מול רשויות המדינה ואנו נשמח לעמוד לשירותכם – 04-8100170