דף הבית > תורת המיקרו-טראומה (פגיעה בעבודה)

תורת המיקרו-טראומה (פגיעה בעבודה)

ב"ל (ת"א) 22294-03-17 שי אנג'ל – המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו 26/01/19)

תמצית העובדות ומהלך ההתדיינות

התובע יליד 1986, עבד משנת 2007 בחברה המשפחתית 'אנג'ל קוסמטיקס' כאחראי תפעול והפצה. בשנת 2013, החל התובע לסבול מכאבים בכתפו עד שאובחן לבסוף עם קרע ברצועה בכתף שמאל. התובע עבר ניתוח לתיקון הרצועה בשנת 2015. תקופת ההחלמה מהניתוח ארכה כחמישה חודשים במהלכם התובע לא עבד. גם לאחר סיום תקופת ההחלמה, הוא המשיך לסבול מכאבים ועל כן עבר לעבוד בעבודה משרדית בה אינו נדרש לבצע עבודה פיזית.

ביום 14.2.16, הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה בעבודה בגין פגימה בכתף שמאל לפי תורת המיקרוטראומה. ביום 23.2.16, נגבתה עדותו של התובע במקום, בו ביום נגבתה גם עדותו של אביו, הבעלים של החברה שבה הועסק התובע. ביום 29.2.16, דחה הנתבע (המוסד לביטוח לאומי) את התביעה, ומכאן התביעה שבפנינו.

תמצית טענות הצדדים

התובע טוען כי עבודתו כללה הרמת ארגזים השוקלים בין 15-30 ק"ג לגובה מעל לגובה הכתפיים וסידורם במדפים, וכן הורדת ארגזים מהמדפים כשחלק מפעולה זו נעשה מעל לגובה הכתפיים, וכל זאת ברציפות ובקביעות לאורך שנים, באופן העומד בתנאים שנקבעו בפסיקה לצורך מינוי מומחה בעילת המיקרוטראומה.

הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל התיישנותה, שכן זו הוגשה בחלוף 12 חודשים מיום מסירת ההחלטה של פקיד התביעות לתובע. לגופה של התביעה, נטען כי עדותו של התובע בבית הדין סתרה דברים שמסר בחקירתו בפני המוסד, ואף את הטענות שהעלה בסיכומיו. לפי הנתבע, התובע לא הצביע על תנועות חוזרות ונשנות ועל כן לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

דיון והכרעה

התיישנות

הנתבע טען בסיכומיו כי מכתב הדחייה נשלח לתובע בחודש פברואר 2016, ואילו התביעה הוגשה במרץ 2017, ועל כן היא התיישנה. אלא שבית המשפט לא קיבל טענה זו בשל העובדה שהתאריך המופיע על מכתב הדחייה הינו 29.2.16, ואילו התביעה הוגשה ביום 10.3.17, דהיינו 12 חודשים ו-10 ימים לאחר התאריך המצוין במכתב. עם זאת, התובע טען בסעיף 15 לתצהירו שקיבל את מכתב הדחייה כשבועיים או שלושה לאחר התאריך הנקוב בו, ומכאן שהגיש את התביעה בזמן.

על פי ההלכה הפסוקה, קיימת חזקה עובדתית לפיה דברי דואר שנשלחים כמקובל, מגיעים למענם כעבור פרק זמן סביר, כאשר פרק זמן "סביר" עומד ככלל על כשלושה שבועות לאחר המועד הנקוב במכתב. מכאן, שבמקרה שלפנינו ניתן להניח שהמכתב התקבל אצל התובע ביום 21.3.16, ולכן הגשתה התביעה לבית-דין זה ביום 10.3.17 נעשתה בתוך תקופת ההתיישנות בת 12 החודשים הקבועה בחוק.

נשאלה השאלה האם הונחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה?

הלכה פסוקה היא (עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי נ' יניב (2.11.99)), כי על מנת להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה על דרך של מיקרוטראומה נדרשים שני תנאים מצטברים:

האחד – הוא קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודת הנפגע. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.

השני – על מנת להוכיח קיומה של מיקרוטראומה כאמור, דרושה חוות-דעת של מומחה-רופא, היכול להבחין בין פגיעות זעירות מצטברות לבין תהליך תחלואי מתפתח בהדרגה בשל הרעה נמשכת והולכת במצב בריאותו של הנפגע.

עוד נפסק, כי הפעולות החוזרות ונשנות במהלך יום עבודה, אינן חייבות להיעשות ברציפות אלא די בכך שניתן לבודדן ממכלול הפעולות המבוצעות, כל עוד הפעולות החוזרות ונשנות נעשות בתדירות הנמשכת פרק זמן מספיק לגרימת נזק (עב"ל 465/07 יהודאי נ' המוסד לביטוח לאומי (20.12.07)). כן יש לאבחן בין רצף של תנועות זהות או דומות, לבין תנועות שונות ומגוונות, חסרות רצף (עב"ל 175/03 רחל סויסה נ' המוסד לביטוח לאומי, (26.10.04); עב"ל 36970-07-17 סגרון נ' המוסד לביטוח לאומי (30.8.18)).

בעניין הרמת משא, נפסק כי יש להוכיח שמדובר בפעולות הרמה חוזרות ונשנות של משקל לגובה קבוע. כלומר, נדרש סדר תנועות רצוף, קבוע ואחיד בפעולות ההרמה המבוצעת במסגרת העבודה. כך שהרמה בתדירות לא קבועה של משקלים שונים ובגבהים ולצרכים שונים אינה מקימה עילת מיקרוטראומה (עב"ל 141/08 מסלטי נ' המוסד לביטוח לאומי (22.3.09); עב"ל 1012/00 שבח נ' המוסד לביטוח לאומי (28.7.02)).

הכרעה

התובע העיד כי העסק, שבבעלות אביו, הוא עסק של שיווק של מוצרים וכי כל המהות של החברה זה שיווק והפצה. בחקירתו בפני חוקר המוסד העיד כי הוא עובד כאיש שיווק ומכירות. גם אביו אישר בעדותו בפני חוקר המוסד כי תפקידו העיקרי של התובע הוא בהפצה. יצוין כי גם במסמכים הרפואיים שהגיש התובע, הוא מוגדר כאיש שיווק או כאיש מכירות. כלומר, התובע בזמן אמת רואה את עיקר תפקידו בשיווק ומכירה, ולא בסידור סחורה או מחסנאות.

מעדותו של התובע בפני חוקר המוסד, עלה עוד שהוא מפרק משטחי סחורה למחסן כשלוש פעמים בשבוע, ומהמחסן הוא מעביר את הסחורה לחנות בה מסודרת הסחורה על המדפים, פעולה המבוצעת מידי יום. כן העיד שאת הארגזים, שמגיעים עד משקל 30 ק"ג, הוא פורק מהמשטח שבגובה שלו ומעבירם למדפים שנמצאים עד לגובה של 2.5 מ'. עוד העיד שככל שמדובר במוצר בודד הוא מרימו ביד אחת, אולם ארגז הוא מרים בשתי ידיים.

עוד העיד התובע שמרבית זמנו הוקדש לפריקת הסחורה במחסן, כשבדרך כלל רוכזה ההפצה ביום אחד, ומקצתה בשאר הימים.

לסיכום

עבודתו של התובע הייתה מגוונת והוא עסק הן בסידור הסחורה במחסן והן בהפצת הסחורה ללקוחות. התובע לא הוכיח סדר תנועות רצוף, קבוע ואחיד בפעולות ההרמה שביצע בעבודתו. באופן ספציפי, הוא לא הוכיח שהארגזים שבהם מדובר היו במשקלים זהים או דומים, שנדרש להרימם בתדירות קבועה ולגובה אחיד, ומכאן שלא עמד בנטל להוכיח תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

נוכח האמור בית המשפט קבע כי התובע לא עמד בנטל להוכיח כי תורת המיקרוטראומה התקיימה במקרה דנן.

מסקנת משרדנו הינה שכבר בעת הגשת התביעה הראשונה למוסד לביטוח לאומי יש לתכנן את ההליך באופן אסטרטגי ולצפות להיכן הוא יכול להגיע ומה יכולות להיות הטענות של המוסד לביטוח לאומי כבר בתחילה, כדי לדעת לגדר את המחלקות ולהביא לזכייה בתיק.

לקבלת יעוץ ותיאום פגישה

השאירו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

תורת המיקרו-טראומה (פגיעה בעבודה)

תמצית העובדות ומהלך ההתדיינות

תמצית טענות הצדדים

דיון והכרעה

התיישנות

נשאלה השאלה האם הונחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה?

הכרעה

לסיכום

תחומי התמחות נוספים

לקבלת יעוץ ותיאום פגישה

השאירו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

מאמרים וחדשות

כל מה שרציתם לדעת על חל"ת בתקופת הקורונה

ייפוי כוח מתמשך – צוואה בחיים

עבודה בוולט – זכויות עובדים