בג"ץ האריך את תקופת ההתיישנות

בג"ץ 2634/16 פלוני נ. פרקליטות המדינה (31.07.2019)

מדובר בפסק דין עקרוני אשר ישליך על עבירות עתידיות. במסגרת התיק דנן הוסכם על ידי הצדדים כי בית המשפט לא יתערב בשק"ד הפרקליטות אשר החליטה לסגור את התיק מחמת התיישנות. ואולם, מכיוון שמדובר היה בנושא משפטי שטרם הוכרע, סוכם כי העתירה תימחק אך השופטים יפרסמו את פסק הדין ויתייחסו במישור העקרוני לעמדת המדינה.

ככלל מנין תקופת ההתיישנות אינו מתחיל אלא לאחר שאדם הגיע לבגרותו, לאמור מנין תקופת ההתיישנות על הגשת תלונה של קטין נגד פוגע תחל מיום הגיעו לגיל 18 (ראו סעיף 10 לחוק ההתיישנות) תקופת ההתיישנות עצמה תלויה כמובן בסוג העבירה.

ואולם, במקרים מיוחדים קבע המחוקק כי תקופת ההתיישנות תחל ביום הגיע הקטין לגיל 28. המדובר בעבירות של אינוס, בעילה, מעשה סדום, מעשה מגונה ועוד שנעברו כנגד קטין וחסר ישע על ידי "אחראי" שאינו הורהו. (ראו סעיף 354 לחוק העונשין)

במקרה דנן העותרת, יצאה לפני כ-15 שנה למסע בפולין. אביו של אחד התלמידים הצטרף למשלחת כרופא מלווה ולפי תלונת העותרת, אז בת 16, באחד הערבים ביקש ממנה הרופא להגיע לחדרו ושם תקף אותה מינית. בית המשפט העליון קבע כי אותו הורה חוסה תחת המונח "אחראי על קטין" ולכן מנין תקופת התיישנות יחל ביום הגיעה לגיל 28 ובפועל ניתן להגיש תלונה עד גיל 38 במקרים דומים.

עד עתה "אחראי" היה אדם שהיה אמון על הקטין למשך תקופה מסוימת משמעותית ונתון למרותו, אלא שבג"ץ קבע כאמור שמשך זמן האחריות של הפוגע על קטין אינה מורידה מהיותו אחראי ובעל מרות כלפי הקטין, ולכן מנין תקופת ההתיישנות יחל ביום הגיעו לגיל 28 כאשר מנגנון ה"ריכוך" הוא אישורו של היועמ"ש להגשת כתב אישום כאשר חלפו 10 שנים מיום ביצוע העבירה.

מכאן כי בג"ץ הרחיב את המונח אחראי על קטין ובפועל גרם להארכת מנין תקופת ההתיישנות באופן משמעותי, דבר אשר יוכל להוות מזור עבור מתלוננים רבים.

לפגישת יעוץ אנא פנו אלינו כבר עתה – 04-8100170