עו"ד לתביעה כספית

הקדמה:

המדובר בתביעה על סך 300,000 ₪. אשר עוסקת ברשלנות הנתבעת ובהפרת החוזה.

עובדות:

התובע בנה את ביתו בצור הדסה, והתקשר עם הנתבעת לצורך אספקה והתקנה של מערכת לחימום תת רצפתי. התובע טוען שהמערכת לא מחממת כראוי ולכן הוא נאלץ להתקין אמצעי חימום נוספים, לטענת התובע המערכת שהנתבעת מכרה והתקינה לו סובלת ממספר ליקויים. ראשית המערכת שסופקה לו אינה תואמת את ההסכם שנכרת בין הצדדים: בעוד שהנתבעת התחייבה לספק לו משאבה בעלת הספק של 18 קוט"ש הרי שהיא סיפקה לו משאבה קטנה יותר בעלת 17 קוט"ש בלבד. עוד טוען התובע כי הנתבעת לא הניחה צינורות חימום בכל המקומות הנדרשים מתחת לריצוף, וגם שבחלק מהמקומות לא הונח בידוד מתאים, שלם ורציף.

הנתבעת בתחילה הכחישה את טענות התובע, אך בחקירה הנגדית של ספק המשאבות חום התברר כי אין משאבה של 18 קוט"ש והמשאבה שרכשה הנתבעת, ומכרה לתובע היא של 17.5 קוט"ש. לטענת הנתבעת הבדל זה בהספק של המשאבה הוא הבדל זניח. כמו כן התברר כי הנתבעת אכן לא הניחה צינורות חימום מתחת לכל הריצוף, ואף היו מקומות שבהם לא דאגה להתקנת בידוד, וזאת בניגוד לטענתה הראשונית.

מנגד, הנתבעת טוענת שלא הוכח כשל בתוצאה הסופית, כלומר שהמערכת מחממת כנדרש. לכן אין שום משמעות לעובדה שבמקומות נקודתיים מסוימים לא הונח בידוד וגם לא הונחו צינורות חימום. זאת משום שבסופו של דבר החלל מחומם היטב. בכל זאת מספקת הנתבעת הסבר וטוענת שאמנם לא הונחו צינורות ובידוד במקומות מסוימים אבל היה זה משום שבתכניות שהציג התובע בפניה במהלך ההתקנה, תוכננו באותם מקומות ארונות מטבח ומדרגות כך שלא היה עניין לחמם את אותם אזורים ובכל מקרה התובע הוא שהורה לא להניח שם צינורות ובידוד. בהקשר זה, טוענת הנתבעת שהתכניות שהציג התובע לבית המשפט תומכות בטענותיה העובדתיות ומוכיחות שאמנם תוכננו באותם אזורים ארון מטבח ועמוד לתמיכת המדרגות. בהקשר זה, מציינת הנתבעת שהתובע אמנם טוען שהציג בזמן אמת תכניות אחרות אך הוא נמנע מלהציג תכניות אלו לבית המשפט ולכן פועלת לחובתו החזקה בדבר הימנעות מהבאת ראיות.

עוד טוענת הנתבעת שהתובע בנה קומת מרתף מתחת לחלל המחומם. לטענת הנתבעת, קומת המרתף נבנתה ללא היתר, ומבלי שהופיעה בתכניות שהוצגו לנתבעת. על כן טוענת הנתבעת כי היא לא ידעה שיהיה צורך בבידוד משמעותי, והנחת העבודה שלה היתה שהחלל אותו צריך לחמם הוא חלל שאין תחתיו כלום מלבד אדמה. לטענת הנתבעת, העובדה שנבנתה קומת מרתף משפיעה על יכולת החימום של המערכת ועל צריכת האנרגיה הנדרשת כדי להגיע לתוצאת החימום הרצויה.

מומחים מטעם התובע:

התובע צירף לכתב התביעה שתי חוות דעת: חוות דעת של המהנדס דוד נווה, יועץ למערכות אקלים וחוות דעת של המהנדס יאיר אברהמי, מהנדס אזרחי, שחיווה דעתו בנוגע לעלויות תיקון והחלפת מערכת החימום הביתי של התובע.

חוות דעתו של המהנדס דוד נווה – יועץ מערכות אקלים:

מר נווה ביקר בביתו של התובע ביום 20.1.16 בשעה 21:00. כלומר בשעת ערב של יום חורף. נווה ערך חישובים שונים והגיע למסקנה שכדי לחמם את הבית לטמפרטורה של 23 מעלות ידרשו כ-80,000 BTU בעוד שהמערכת עצמה מספקת 60,000 BTU בלבד, כך שאינה יעילה או שאינה מתאימה ולא מסוגלת לספק את התוצאה הרצויה.

מר נווה מדד את הטמפרטורה ברצפת הדירה של התובע והשווה אותה לטמפרטורה בתקרת קומת המרתף (אלו למעשה "שני צדדים של אותו המטבע": התקרה של קומת המרתף היא גם הרצפה של קומת הכניסה בדירת התובע). ממדידת הטמפרטורה הגיע מר נווה למסקנה שישנה בריחת חום מדירת התובע אל קומת המרתף (בדירת התובע נמדדו 23 מעלות ואילו בקומת המרתף נמדדו 26 מעלות). מדידה זו נעשתה מבלי להפעיל את מערכת החימום כלל וזאת כדי לבדוק את מעבר החום בין הקומות ולבחון את יעילות הבידוד.

עוד מסקנה שהגיע אליה מר נווה היא שישנם מקומות בדירת התובע שאינם מחוממים כלל. על-פי הסימון שסימן מר נווה בתכניות הדירה נראה שבאזור המטבח וכן באזור המדרגות אין חימום כלל. יוזכר כי בסופו של ההליך המשפטי אישר נציג הנתבעת כי אכן לא התקין צינורות לחימום באזור המטבח או המדרגות. מר נווה ציין שמערכת חימום המבוססת על משאבת חום – כדוגמת זו שהותקנה אצל התובע – איננה יעילה באזור המגורים של התובע ומשרד האנרגיה ממליץ שלא להשתמש במערכת מסוג זה באזורים אלו.

חוות דעתו של המהנדס יאיר אברהמי:

מר אברהמי איתר שלושה כשלים: כשל ראשון בכך שהבידוד אינו רצוף; כשל שני בכך שישנם חלקים שאינם מחוממים כלל, כלומר אין בהם צינורות חימום; כשל שלישי של חוסר התאמה בין הברזים לתרמוסטטים כך שאין התאמה בין אזורי החימום השונים וקשה לשלוט ולכוון את הטמפרטורה בכל אחד מחלקי הבית בנפרד. כדי להתגבר על הבעיה יש צורך בהתקנת "מעקפים" שלטענתו של מר אברהמי מקשים על אחזקת המערכת ומהווים מוקד כשל אפשרי נוסף.

אברהמי העריך את עלות תיקון והתקנה מחדש של מערכת החימום בכ-231,000 ₪. עלות זו כוללת בין היתר עלויות פירוק והרכבה של ארונות מטבח; פירוק והרכבה של מערכות ותשתיות תת ריצפתיות שונות הקיימות בדירה (כמו למשל שואב אבק ביתי); פירוק והחלפה של כל הריצוף בדירה; צביעה וסיוד של הדירה בתום העבודה ועוד.

מומחה מטעם הנתבעת

חוות דעתו של המהנדס מיכאל ברגמן:

ברגמן חולק על חוות הדעת של המומחים מטעם התובע, וטוען שהמערכת מחממת בצורה יעילה ואפקטיבית. לטענת ברגמן דווקא הממצאים שמצאו נווה ואברהמי מעידים על כך שהמערכת מחממת כראוי. נווה ביקר בדירה ביום חורפי כאשר בחוץ שררו כ-8 מעלות צלסיוס ואילו בתוך הדירה היו 21 מעלות. לטענתו של ברגמן הדבר מוביל למסקנה שהמערכת מחממת היטב.

לגבי בריחת החום לקומת המרתף – ברגמן טוען שכאשר יש שני חללים אחד מעל השני יש צורך בחימום של שני החללים כדי למנוע בריחת חום. זאת מכיוון שבאופן טבעי ישנה "השוואת חום" בין חללים סמוכים. לכן ככל שיש איבוד חום כלפי מטה הרי שהדבר נמצא באחריות התובע שצריך לדאוג לחימום של קומת המרתף. לגבי הכשל בבידוד והיעדר צנרת באזורים מסוימים – ברגמן טוען שרק כ-5% משטח הרצפה אינו מחופה בבידוד ואין בו צנרת כך שהדבר זניח ביותר ולא משפיע על הבידוד בצורה ממשית וגם לא על החימום. לגבי הכשל בהתאמה בין הברזים לתרמוסטטים – ברגמן טוען שהעניין תוקן וטופל. אכן מבירור התביעה עולה כי לאחר הגשתה הנתבע טיפל בעניין זה, ולתובע לא נותרו טענות בנושא. מסקנתו הסופית של ברגמן היא שלא הוכח כשל במערכת החימום והמערכת מחממת היטב. גם אם ישנו איבוד חום מסוים הוא לא משמעותי ובכל מקרה נמצא באחריותו של התובע שצריך לדאוג לחמם את קומת המרתף כדי למנוע איבוד חום שכזה.

מומחה מטעם בית המשפט

חוות דעתו של המהנדס אברהם בן עזרא:

המהנדס אברהם בן עזרא מונה מטעם בית המשפט. בן עזרא ביקר בדירת התובע פעמיים והשיב לשאלות הבהרה.

הביקור הראשון התקיים ביום 5.4.17 ולאחריו מסר בן עזרא את חוות דעתו בנוגע לחימום התת רצפתי בדירת התובע.

בסיכום חוות דעתו אמר בן עזרא כך:

"לאור כל האמור לעיל, ובעיקר – הליקוי בביצוע הבידוד החלקי תחת הצנרת התת רצפתית, אספקת משאבה בניגוד למוסכם (17 קוו"ט במקום 18 קוו"ט), הימנעות מתכנון המערכת, והתעלמות ההצעה מלכתחילה מהמבנה האדריכלי של הבית שחציו בקומת הכניסה הוא בגובה כפול – אני סבור שהתקנת  מערכת החימום התת רצפתית פגומה ואין אפשרות לתקנה מבלי לפרק את הריצוף ולבצע הכל מחדש."

בהמשך למסקנתו האמורה הציע המומחה לערוך תכנון הנדסי חדש למערכת החימום, לפרק את הריצוף, להוציא את המערכת הקיימת ולהתקין מערכת חימום תת רצפתית חדשה בהתאם לתכנון שיעשה בהתאם למבנה ולצרכים הייחודיים שלו. בחוות דעתו העריך המומחה את עלות התיקון בכ- 158,000 ₪.

לאחר שהתובע שלח למומחה שאלות הבהרה, העריך המומחה עלויות אפשריות נוספות בסך של כ-31,000 ₪. סכום זה כולל 26,000 ₪ עלות נוספת עבור ריצוף פרקט לעומת ריצוף קרמיקה. המומחה לא בדק את הנתונים והעלויות בעניין זה וציין רק שזו תהיה ההתייקרות אם אמנם טענותיו של התובע לגבי עלויות ריצוף בפרקט נכונות. 5,000 ₪ נוספים הם הערכת נזק אפשרית – אך לא הכרחית – לשיש במטבח שעלול להישבר או להינזק כתוצאה מהפירוק וההתקנה מחדש הנדרשים לצורך פירוק הריצוף וביצוע מחדש של מערכת החימום התת רצפתי.

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית

מצגי שווא והפרת ההסכם:

35. הנתבעת טענה כי אין הבדל בין משאבת חום של 17.5 קוט"ש למשאבת חום של 18 קוט"ש. אין חולק כי יש הבדל פיזיקלי בין ההספקים ואין חולק כי הנתבעת הטעתה את התובע שעה שאמרה לו שתתקין משאבה בעלת הספק יותר גבוה מהמשאבה שהתקינה בפועל. אדגיש כי הטעיה זו גם מנעה מהתובע להשוות את ההצעה של הנתבעת להתקנת חימום תת רצפתי להצעות מקבילות, ואף מנעה מהתובע לשקול אמצעי חימום חלופיים שהיו יכולים להתגלות כיעלים יותר.

אם לא די בכך שהנתבעת הטעתה את התובע בעת ההתקשרות, הרי שהיא גם ביצעה את העבודה באופן שאינו מקצועי ואינו עונה על הדרישות של התובע. בניגוד לנטען על ידי הנתבעת הרי שהיא ידעה מהו שטח הבית שעליה לחמם, ידעה כיצד הוא מחולק, וכפי שיפורט בפרק הנוגע להתרשלות לא מילאה אחר חלקה המקצועי בהסכם. הנתבעת לא דאגה לבידוד רציף בכל המקומות, לא דאגה לצינורות בכל המקומות, ובוודאי לא לצינורות בצפיפות הנדרשת והיו אף כשלים בהתקנת המפצלים אשר תוקנו בהמשך.

שאלת ההתרשלות:

לדעת בית המשפט, אין מחלוקת של ממש בשאלת ההתרשלות. הנתבעת מיקדה את מירב מאמציה בהוכחת הטענה שבסופו של דבר ביתו של התובע מחומם היטב. לכן עמדה הנתבעת על דרישתה לבצע בדיקת טמפרטורה בבית. בדיקה זו נועדה להראות שגם אם היו כשלים בהתקנת מערכת החימום התת רצפתי – הרי שבמבחן התוצאה המערכת עובדת היטב והתוצאה הרצויה מושגת ולכן אין מקום לפצות את התובע. טענה נוספת בפי הנתבעת והיא שגם אם אמנם נגרם לתובע נזק כתוצאה מבידוד לקוי וצינורות לא רצופים – הרי שהאחריות לכך רובצת (גם) לפתחו של התובע שהנחה את הנתבעת שלא להניח צינורות ובידוד במקומות מסוימים, וכן שבנה קומת מרתף ללא היתר. כל אלו הן טענות העוסקות באשם תורם ובהיקף הנזק. הן אינן מכחישות את עצם הרשלנות. אדרבא, נראה שהן מניחות רשלנות כהנחת יסוד, שאלמלא כן לא היה צורך להתאמץ כל כך להראות שלמרות הכל המערכת עובדת היטב, או שהתובע אחראי אף הוא לתוצאה שאינה רצויה מבחינתו.

בסופו של דבר, לא הייתה מחלוקת שהיו כשלים בביצוע ובהתקנת מערכת החימום התת רצפתי בביתו של התובע. הוכח שישנם לפחות שני מוקדים בבית בהם הבידוד לקוי, או לא קיים, וכן חסרים בהם צינורות חימום או שהצינורות לא הונחו בצפיפות הראויה. להבנתי די בכך כדי להוכיח את עצם הרשלנות של הנתבעת.

היקף הנזק והפיצוי:

 לעניין היקף הנזק, בית המשפט אימץ את חוות הדעת של מומחה בית המשפט ושל המומחים מטעם התובע וקבע כי ההספק של המערכת אינו מגיע להספק הנדרש, וכי הבית בשל מיקומו וחלוקת הקומות שלו אינו מחומם כראוי.

גובה הפיצוי:

התובע דרש פיצויי הכולל החלפת כל המערכת, הרצפה, פירוק והתקנה של ארונות, החלפת שיש, דיור חלופי ופיצויי בגין עוגמת נפש בסכום כולל שקרוב ל-300,000 ₪. מומחה בית המשפט קבע כי באם התובע יבקש לפרק את כל המערכת, לרבות הרצפה, הזזת ארונות וכדומה הרי שהעלות תהא בסכום של כ-190,000 ₪. בשים לב לכך שחלק מההוצאות שפסק המומחה מבוססות על טענות התובע או על הנחה תיאורטית כי יגרמו נזקים בעת הפירוק, למשל שהשיש במטבח ישבר, הרי שאני קובעת על דרך האומדנה כי ההוצאות הנוספות שהוערכו במסגרת שאלות ההבהרה יפסקו באופן חלקי. מכאן שבסך הכל על הנתבעת לשלם לתובע סך של 180,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 8.5.17 ועד התשלום בפועל.

בנוסף, תישא הנתבעת בפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובע ולבני ביתו כתוצאה מכך שביתם לא היה מחומם כראוי במשך שנים, וכתוצאה מהנזקים שנגרמו לבית תוך כדי בדיקתו ופירוק מרצפות בו לדרישת הנתבעת. הפיצוי בגין עוגמת נפש יהיה במלוא הסכום הנתבע ויעמוד על סך 20,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. הנתבעת תישא גם בהוצאות התובע בסך 12,000 ₪ ובשכר טרחת בא כוח התובע בסך 35,000 ₪ כולל מע"מ.

לסיכום – משרדנו בעל ניסיון רב בניהול תיקי בית משפט בכל הנוגע לסכסוכים אזרחיים בין צדדים.

פנו אלינו כבר עתה לטלפון 04-8100170