לקבלת יעוץ ותיאום פגישה

השאירו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

    לשון הרע בקבוצת ווטסאפ – מתי האשמות בין שכנים מזכות בפיצויים?

    פסק הדין עוסק בתביעת לשון הרע בעקבות פרסומים בקבוצת ווטסאפ של דיירי בניין משותף, על רקע סכסוך מתמשך בין יו"ר ועד הבית לבין דייר שכיהן בעבר בתפקיד. בית המשפט נדרש לבחון האם האשמות שייחסו ליו"ר הוועד ביצוע מעשה פלילי, לצד התבטאויות פוגעניות נוספות, חצו את גבולות חופש הביטוי והיוו עילה לתביעת לשון הרע.

    פסק הדין מדגיש כי גם מחלוקת הנוגעת לניהול בית משותף אינה מעניקה היתר לפרסם האשמות אישיות ללא בסיס עובדתי, וכי גם פרסום בקבוצת ווטסאפ של דיירים עלול להוביל לחיוב בפיצויים בגין הוצאת דיבה.

    הרקע לתביעה: האשמת יו"ר ועד הבית בפגיעה באופניים

    התובעת כיהנה כיו"ר ועד הבית, ואילו הנתבע שימש בתפקיד לפניה. בין הצדדים התגלע סכסוך לאחר שהתובעת דרשה מהנתבע לפנות אופניים פרטיים שאחסן בחדר הגנרטור של הבניין, המיועד לצרכים מוגדרים ואינו משמש לאחסון פרטי.

    לאחר שהנתבע גילה כי בלמי אופניו נחתכו, הוא ייחס את המעשה לתובעת. בהמשך פרסם בקבוצת הווטסאפ של הבניין, שבה היו חברים כ-129 דיירים, הודעות שמהן השתמעה האשמה כי יו"ר הוועד אחראית למעשה חבלה מכוון ואף לסיכון חייו.

    למרות שהתובעת הכחישה את מעורבותה, הנתבע חזר על דבריו ואף הצהיר כי אינו חוזר בו מהאשמותיו.

    לשון הרע בקבוצת ווטסאפ: האם חייבים לנקוב בשם הנפגע?

    אחת הסוגיות המרכזיות בפסק הדין הייתה העובדה שהנתבע לא כתב במפורש שהתובעת חתכה את בלמי האופניים, אלא פרסם אמירות שרמזו על אחריותה למעשה.

    בית המשפט קבע כי גם פרסום שאינו מציין את שמו של אדם במפורש עשוי להיחשב לשון הרע, כאשר ניתן לזהות את האדם שאליו מכוונים הדברים מתוך תוכן הפרסום והנסיבות.

    במקרה זה, השילוב בין האמירה כי רק ליו"ר הוועד הפריעו האופניים, לבין הטענה שרק לנציגות הייתה גישה לחדר הגנרטור, הצביע באופן ברור על התובעת כמי שנחשדה בביצוע המעשה.

    בית המשפט קבע כי ההאשמות פורסמו ללא בסיס ראייתי מספק, וכי מדובר בפרסום המהווה לשון הרע.

    פרשת המצלמה: מתי ביקורת נחשבת להבעת דעה לגיטימית?

    מחלוקת נוספת התעוררה לאחר שהתגלה כי הנתבע חיבר מצלמה פרטית למערכת ההקלטה הציבורית של הבניין, ללא אישור. לאחר שהתובעת דרשה ממנו לנתק את המצלמה, התפתח עימות נוסף, שבמסגרתו פרסם הנתבע בקבוצת הווטסאפ הודעות נוספות נגד התובעת.

    בין היתר, ייחס לה הנתבע שנאה אישית כלפיו וטען כי היא פועלת נגדו ומנסה לפגוע בו.

    אולם, בשונה מפרשת האופניים, בית המשפט קבע כי ביחס לפרסומים שעסקו במחלוקת סביב המצלמה עומדת לנתבע הגנת חופש הבעת הדעה.

    קביעה זו ממחישה כי לא כל אמירה ביקורתית או פוגענית במסגרת סכסוך אישי מהווה בהכרח לשון הרע. יש לבחון את תוכן הדברים, ההקשר שבו נאמרו ואת ההגנות המשפטיות העשויות לעמוד למפרסם.

    הגנת אמת בפרסום והוצאת דיבה

    הנתבע טען כי דבריו נאמרו במסגרת מחאה לגיטימית הנוגעת להתנהלות ועד הבית, וכי עומדת לו הגנת אמת בפרסום.

    עם זאת, כאשר אדם מפרסם האשמה עובדתית חמורה כלפי אדם אחר, עליו להצביע על בסיס עובדתי מתאים. תחושה אישית, חשד או מסקנה הנובעת מסכסוך קודם אינם הופכים האשמה לעובדה מוכחת.

    הגנת אמת בפרסום מחייבת, בין היתר, שהפרסום יהיה אמת ושיהיה בו עניין ציבורי. לכן, גם בקבוצת ווטסאפ סגורה, פרסום האשמות או שקרים העלולים לפגוע בשמו הטוב של אדם עשוי להקים עילה לתביעת לשון הרע.

    פיצויים בגין לשון הרע בקבוצת ווטסאפ

    בית המשפט קבע כי הפרסום הנוגע לאופניים מהווה לשון הרע, וכי האמירות המכפישות גרמו לתובעת עוגמת נפש ופגעו בשלוותה לאורך זמן.

    בקביעת הפיצוי התחשב בית המשפט גם בכך שקבוצת ווטסאפ של דיירי בניין היא פורום חשוב לניהול ענייני הבית המשותף, וכי לעיתים מחלוקות ותגובות שנכתבות בלהט הרוחות עלולות לחרוג מהראוי.

    בסופו של דבר, הנתבע חויב לשלם לתובעת פיצוי בסך 15,000 ש"ח, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.

    סיכום: פרסום בקבוצת ווטסאפ אינו פוטר מאחריות משפטית

    פסק הדין מחדד את הגבול שבין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב. גם במסגרת סכסוך שכנים, ביקורת על ועד הבית או מחלוקת אישית, אין הצדקה לפרסום האשמות חמורות ללא תשתית עובדתית.

    העובדה שהפרסום נעשה בקבוצת ווטסאפ סגורה אינה שוללת את האפשרות להגיש תביעת לשון הרע. במקרים המתאימים, פרסום המייחס לאדם מעשה פלילי או התנהגות פסולה עלול להיחשב הוצאת דיבה ולהוביל לפיצוי כספי.

    משרד עורכי דין חיים ברוטמן מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בתחום לשון הרע, הוצאת דיבה ותביעות בגין פרסומים פוגעניים.

    תחומי התמחות נוספים

      • מדריך מעשי להתמודדות עם פרסומים פוגעניים ברשת • עורך דין לשון הרע חיפה: פסק דין העוסק בהודעות פרטיות, פגיעה בשם הטוב ואחריות משפטית בפרסומים בין מכרים • לשון הרע בעידן הדיגיטלי של הרשתות החברתיות • פוסט אחד שהסתבך: מתי לשון הרע הופכת לתביעה אמיתית? • סדרי דין בתביעות לשון הרע ברשתות החברתיות וליווי עורך דיו תביעת דיבה • לשון הרע בפייסבוק: כשהוויכוח ברשת מגיע לבית המשפט • פסק דין העוסק באמירות פוגעניות שנאמרו במהלך דיון משפטי • ניתוח פסק דין והשלכותיו על תביעות לשון הרע • גבולות השיח הציבורי והאחריות המשפטית • ביקורת צרכנית או דיבה? הגבול הדק של לשון הרע בפייסבוק והפגיעה בפרטיות • כיצד נבחנת פגיעה בשם הטוב בפרסומים תקשורתיים • השלכות אמירות פוגעניות והגנות החוק: פיצוי בלשון הרע • תביעת השתקה או הגנה על שם טוב? • דנ"א 2121/12 - פלוני נגד ד"ר אילנה דיין אורבך: פסק דין מכונן בתחום לשון הרע • לשון הרע מה זה וכיצד ניתן להתמודד? • עורך דין לשון הרע חיפה • סימון אצבע משולשת מהווה הטרדה מינית! • עורך דין לנזק גוף • תביעת לשון הרע • עורך דין הוצאת דיבה בקריות • עורך דין לתביעת דיבה בחיפה • פגיעה בפרנסה = לשון הרע • לשון הרע

    לקבלת יעוץ ותיאום פגישה

    השאירו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

      פרסום עורכי דין באינטרנט פרסום עורכי דין באינטרנט