תביעת השתקה או הגנה על שם טוב?

רע"א 1954/24 נתנאל וקנין נ' קיבוץ ניר דוד – אגודה שיתופית

המקרה עוסק באחת הפרשות הציבוריות הבולטות בשנים האחרונות – הסכסוך בין נתנאל וקנין, מנהל קבוצת הפייסבוק "משחררים את האסי", לבין קיבוץ ניר דוד, סביב המאבק על זכות הגישה לנחל האסי.
קבוצת הפייסבוק, שמנתה למעלה מ־20,000 חברים, שימשה במה פעילה לשיח ציבורי סוער ולעיתים חריף במיוחד נגד הקיבוץ.

תחילת ההליכים

ביום 17.11.2020 שלח עורך דין מטעם הקיבוץ מכתב התראה לוקנין, בטענה כי פרסומים שונים בקבוצה מהווים לשון הרע וחשיפת הקיבוץ ללעג והשפלה.
בהמשך, ביום 11.5.2021, הגיש הקיבוץ תביעת נזיקין נגד וקנין, ובה נטען לקיומם של 77 פרסומים דיבתיים – כ־70 נכתבו על־ידי חברי הקבוצה והשאר בידי וקנין עצמו.

וקנין מצדו טען כי מדובר ב־"תביעת השתקה" (SLAPP), שמטרתה להרתיע פעילים חברתיים מלבטא ביקורת ציבורית ולפגוע בזכות לחופש הביטוי.

החלטות הערכאות הקודמות

בית משפט השלום דחה את בקשת וקנין לסילוק התביעה על הסף, בקבעו כי לא ניתן בשלב מקדמי זה לקבוע שמדובר בתביעת השתקה מובהקת.
הערעור למחוזי נדחה גם הוא, תוך הדגשה כי יש לנקוט זהירות בסילוק תביעות לשון הרע בטרם נבחנה הראיות לגופן.

עמדת השופט סולברג (דעת הרוב)

במסגרת הדיון בבית המשפט העליון, הציג השופט נעם סולברג גישה חדשנית להתמודדות עם תביעות השתקה.
הוא הדגיש כי מדובר בתופעה שבה בעלי הון או כוח עושים שימוש במערכת המשפט כדי להרתיע מבקרים ולצנן את השיח הציבורי.
לשם כך הציע מנגנון דו־שלבי:

1. בקשה למחיקת התביעה על הסף – כאשר מדובר בתביעה שמטרתה השתקת ביקורת לגיטימית.
2. אם לא ניתן להכריע מיידית – התראה לתובע על סיכוני ההליך ומתן הזדמנות לשקול מחדש את תביעתו.

בנוסף, סולברג המליץ כי במקרים בהם ייקבע כי מדובר בתביעת השתקה, ניתן יהיה להטיל על התובע הוצאות משפט גבוהות במיוחד, ואף עד לגובה סכום התביעה.

עמדת השופט עמית (דעת מיעוט)

השופט יצחק עמית חלק על עמדת הרוב וסבר כי אין זה המקרה המתאים לפיתוח דוקטרינה חדשה בנושא תביעות השתקה.
לדבריו, הקיבוץ הגיש תביעה לגיטימית בעקבות פרסומים שנחזו כפוגעניים, ולכן אין מקום להחיל עליה כללים מיוחדים.

תוצאת ההליך

בית המשפט העליון דחה את בקשת הערעור של וקנין, אך ציין כי אם בתום ההליך יימצא כי אכן מדובר בתביעת השתקה –
בית המשפט יהיה רשאי לחייב את הקיבוץ בהוצאות כבדות במיוחד. כל צד נושא בהוצאותיו בשלב זה.

סיכום משפטי

פסק דין זה מדגים את המתח המתמיד בין הגנה על שם טוב לבין חופש הביטוי הציבורי, ואת חשיבות האיזון שבין ביקורת חברתית לגיטימית לבין פגיעה בשמו של אדם או גוף.

במקרים של פרסומים בפייסבוק וברשתות החברתיות, חשוב להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום לשון הרע,
שידע להעריך אם מדובר בפרסום מותר או אסור, ולפעול בהתאם לחוק.

עורך דין לשון הרע בחיפה

משרדנו מתמחה בטיפול בתביעות לשון הרע, הוצאת דיבה ופרסומים פוגעניים ברשתות החברתיות.
אם קיבלת מכתב התראה או הוגשה נגדך תביעה, או אם שמך נפגע עקב פרסומים שקריים —
עורך דין לשון הרע בחיפה או עורך דין הוצאת דיבה בחיפה מטעמנו יעניק לך ייעוץ וליווי משפטי מקצועי,
תוך שמירה על זכויותיך וחופש הביטוי שלך.