פגם של טעות בחוזה

מסגרת החוק

בנסיבות מסוימות, כאשר צד לחוזה חתם על החוזה תוך טעות בעובדה או בחוק, יכולה לקום עילה לביטול החוזה (ראו ס'14(ד) לחוק החוזים). כך למשל כאשר אדם רכש צמיד שהוא סבור שהוא עשוי מזהב, אך לאחר מכן הוא מגלה שזהו צמיד דמוי זהב, הוא חתם מתוך טעות בעובדה ויש לו עילה לבטל את החוזה. ואולם, ישנם מקרים במסגרתם לא ניתן לבטל את ההסכם על אף הטעות, כך למשל אם ניתן לתקן את החוזה והצד שלא טעה אמר שהוא מוכן לתקן את החוזה לפני הודעת הביטול (ראו ס' 14(ג) לחוק החוזים), או כאשר מודבר בטעות טכנית בלבד שניתן לתקנה לפי אומד דעת הצדדים (ס' 16 לחוק החוזים).

מקרה נוסף שבגינו לא ניתן לבטל את החוזה המופיע בעיקר בחוזים מסחריים, נוגע לטעות בכדאיות העסקה, כלומר במקרה בו צד להסכם טעה בנוגע לשווי הכלכלי של העסקה – לא ניתן יהיה לבטל את החוזה שכן מדובר בסיכון כלכלי שקם בתוך מערכת חוזית (ס' 14(ד) לחוק החוזים; ע"א 838/75 ספקטור נ' צרפתי).

כמו כן, גם כאשר מדובר בטעות בנוגע להלכה המשפטית השוררת באותה עת אין זכות לבטל את החוזה וזאת להבדיל מטעות שבחוק אשר כמוה כעובדה אשר מזכה בביטל חוזה (ע"א 2444/90 ארואסטי).

דיני הטעות

בדיני הטעות, ישנם שלושה מצבים, האחד הוא, שהצד שלא טעה ידע על הטעות (המדובר בטעות אובייקטיבית מבחינת האדם הסביר) או היה עליו לדעת, ואז הצד הטועה יכול לבטל את החוזה בהודעה בלבד לצד השני. השנייה היא טעות בלתי ידועה, קרי הצד שלא טעה לא ידע ולא היה עליו לדעת, או אז רק בית המשפט רשאי לבטל את החוזה והודעה לצד השני לא מספיקה כאשר במקרה כזה בימ"ש יכול להטיל על הצד שטעה לפצות את הצד השני (ס' 14(ב) לחוק החוזים), מצב שלישי הוא טעות משותפת בה שני הצדדים טעו טעות זהה, ודינה כדין טעות בלתי ידוע – פניה לבימ"ש.

בהקשר זה, ראוי להזכיר כי בדיני הטעות ישנה גם הטעיה (ס' 15 לחוק החוזים) שנעשתה על-ידי צד לחוזה, כאשר המבחן הוא סובייקטיבי וההטעיה אינה מחויבת להיות בזדון, כלומר גם רשלנות ותום לב, מזכה בביטול החוזה ללא הודעה לבימ"ש (גבריאלה שליו, דיני חוזים – החלק הכללי, 322(2005))

משרדנו, בעל ניסיון רב בדיני החוזים ואנו נשמח לעמוד לשירותכם בכל מקרה בו ביצעו כלפיכם הפרה ו/או ביצעתם הפרה ואתם מעוניינים לצאת עם ידכם על העליונה.

לקבלת ייעוץ ותיאום פגישה פנה אלינו כבר עתה לטלפון מספר: 04-8100170