כיצד נבחנת פגיעה בשם הטוב בפרסומים תקשורתיים

פסק דין העוסק בפרסום תקשורתי ובחשד להשפעה פסולה על מינוי ציבורי – ניתוח משפטי מנקודת מבט של עורך דין לשון הרע ועורך דין הוצאת דיבה

מבוא

פסק הדין עוסק בגבולות האחריות המשפטית של כלי תקשורת בפרסומים הנוגעים לאישי ציבור, ובאופן שבו רמיזות, הקשרים וניסוחים עקיפים עשויים להיחשב כלשון הרע. מדובר בפסק דין עקרוני, המדגים כיצד גם פרסום שאינו כולל האשמה ישירה עלול לפגוע בשם הטוב ולהקים עילה משפטית. סוגיות אלו מצויות בליבת עיסוקו של עורך דין לשון הרע ועורך דין הוצאת דיבה, במיוחד בתיקים העוסקים בפרסומים בעלי אופי ציבורי ותקשורתי.

הרקע העובדתי

התביעה הוגשה בעקבות כתבה טלוויזיונית ששודרה בערוץ הראשון, זמן קצר לאחר התפטרותו של היועץ המשפטי לממשלה דאז. בכתבה תוארו מגעים נטענים בין גורמים פוליטיים וציבוריים, ובמסגרתם הוזכר איש עסקים כמי שמקדם מינוי של יועץ משפטי מסוים.

לפי הכתבה, הדברים נאמרו בהקשר של אפשרות לקידום אינטרסים אישיים, תוך יצירת זיקה משתמעת בין מינוי ציבורי רגיש לבין תועלת צפויה לגורמים המעורבים. פרסומים מסוג זה נבחנים בזהירות רבה על ידי עורך דין לשון הרע, בשל הפוטנציאל הגבוה לפגיעה במוניטין.

השאלה המשפטית

האם המשמעות העולה מן הפרסום, כפי שאדם סביר היה מבין אותה, עלולה לפגוע בשמו הטוב של התובע ולהיחשב לשון הרע? ההכרעה בשאלה זו אינה תלויה בכוונת המפרסם, אלא בפרשנות האובייקטיבית של תוכן הדברים והקשרם הכולל – עיקרון יסוד בדיני לשון הרע, המנחה כל עורך דין הוצאת דיבה בבחינת התיק.

טענות התובע

התובע טען כי הכתבה יצרה מצג של קנוניה פסולה, שמטרתה להשפיע על מינוי היועץ המשפטי לממשלה תוך רמיזה למעורבות פלילית אפשרית. לטענתו, גם אם הדברים לא נאמרו במפורש, החיבור בין האמירות השונות בכתבה הוביל את הצופה הסביר למסקנה כי מדובר בהתנהלות מושחתת הפוגעת בשמו הטוב.

לטענות מסוג זה משקל רב בפסיקה, שכן עורך דין לשון הרע בוחן לא רק אמירה בודדת, אלא את התמונה הכוללת הנוצרת אצל קהל היעד.

טענות המשיבים

המשיבים טענו כי הפרסום לא ייחס לתובע מעורבות ישירה בעבירה כלשהי, וכי אזכור שמו היה שולי ואגבי. לשיטתם, המשמעות הסבירה של הדברים נגעה לשיקולים פוליטיים לגיטימיים, ולא לייחוס כוונה פסולה או בלתי חוקית.

מדובר בטענת הגנה שכיחה בתביעות מסוג זה, אשר נבחנת לעומק על ידי בתי המשפט בהתאם לכללים שנקבעו בדיני לשון הרע והוצאת דיבה.

קביעות בית המשפט

בית המשפט קבע כי אין בפרסום ייחוס מפורש של מעורבות בפרשה פלילית מוגדרת. עם זאת, לאחר ניתוח כולל של הכתבה, נקבע כי השילוב בין הביטויים, הטון וההקשר יוצר רושם ברור של ניסיון להשפעה פסולה על מינוי ציבורי.

נקבע כי הביטויים שנכללו בכתבה עלולים להוביל את הצופה הסביר להבין כי התובע פעל לקידום אינטרסים אישיים באמצעים בלתי ראויים. מסקנה זו מספיקה כדי לקבוע שמדובר בלשון הרע, גם ללא האשמה ישירה – קביעה עקרונית המוכרת היטב לכל עורך דין לשון הרע.

תוצאת ההליך

בית המשפט קיבל את הערעור, וקבע כי קיימת עילת תביעה בגין לשון הרע. התיק הוחזר לערכאה הדיונית לצורך בירור שאלת האחריות והסעדים, תוך חיוב המשיבים בהוצאות משפט.

סיכום

פסק הדין ממחיש כי בדיני לשון הרע, לא רק תוכן הדברים חשוב, אלא גם האופן שבו הם נתפסים בעיני הציבור. רמיזות, ניסוחים עקיפים והקשר כולל עלולים להספיק לצורך קביעה כי נגרמה פגיעה בשם הטוב. ליווי משפטי של עורך דין לשון הרע ועורך דין הוצאת דיבה הוא חיוני הן לגורמים תקשורתיים והן לנפגעי פרסום, על מנת להבין את גבולות המותר והאסור ולהגן על אחד הנכסים החשובים ביותר – המוניטין האישי.

משרד עורכי הדין חיים ברוטמן שם לו ליעד לספק ללקוח את הטיפול המשפטי הטוב ביותר האפשרי. לייעוץ משפטי פנו אלינו במספר:04-8100170