דיני מסים הם תחום משפטי מורכב למדי, אשר כרוך בידע מעמיק וניסיון בהתמודדות עם תיקים מאתגרים.

עקרונות דיני המס בישראל מושתתים על כמה נדבכים בהם:

1. ערך השוויון (כל אחד ישלם לפי היכולת שלו).

2.וודאות, ההיפך משרירותיות, המס צריך להיות וודאי, שנדע כמה אנו צריכים לשלם ומתי עלינו לשלם.

3.נוחות למשלם, יש כאן התחשבות במי שמשלם, הנישום. ליצור עבורו מדיניות מס טובה כמו למשל מועד שנוח למשלם לשלם אותו.

4.יעילות בגבייה.

עורך דין מיסים בשתי שיטות עיקריות

מס טריטוריאלי: שיטת מס זו מבוססת על עיקרון גיאוגרפי הגורס כי כל הכנסה שנוצרה בתחום שטחה הריבוני של מדינה מסוימת חייבת במס, ללא תלות בתושבתו או אזרחותו של מפיק ההכנסה.

מס פרסונלי: שיטת מס זו מתעלמת מן ההיבטים הגיאוגרפים של מקור ייצור ההכנסה, ומטילה את המס על בסיס אזרחותו של מפיק ההכנסה, גם אם מקור ההכנסה הוא מעבר לגבולותיה הריבוניים של המדינה.

שיטות מיסוי אלה עשויות להתנגש מפעם לפעם זו בזו, שכן אזרח מדינה מסוימת השוהה בחו"ל עלול להידרש לתשלום מסים כפול גם במדינת האם שלו וגם במדינה בה הוא שוהה. על מנת לפתור את הבעייתיות הטמונה בסיטואציה כזו קיימים פתרונות שונים כגון אמנות בינלאומיות למניעת כפל מס.

בישראל קיימת הלכה משפטית בתחום דיני מיסים הגורסת כי על מנת להימנע ממצב של כפל מס תקוזז מחובת המס של הנישום עלות המס ששולמה בחו"ל.


שיטות המס:

שיטת המיסוי בישראל – בבסיסה היא שיטת מס טריטוריאלית, אותה ירשנו מן המנדט הבריטי. עם זאת, בעקבות התפתחות הכלכלה העולמית והתעצמותן של מגמות כלכליות כמו הגלובליזציה. הוחלה בארץ החל משנת 2003 נוכח תיקון החוק, שיטת מס משולבת הגורסת כי כל הכנסה שמקורה בישראל חייבת במס כמו גם כל הכנסה שהופקה על ידי תושב ישראלי השוהה בחו"ל. כך, גדלה יכולת הגבייה של המדינה, וצומצמו שיעוריהן של תופעות כגון התחמקות ממס.

מס פרוגרסיבי: אומר שככל שההכנסה גבוהה יותר אנו מטילים מס בשיעור גבוה יותר.

מס רגרסיבי: המצב ההפוך – ככל שההכנסה עולה יותר שיעורי המס פוחתים. השיעור מההכנסה יורד ככל שההכנסה עולה.

מס יחסי/אחיד: הטלת מס בשיעור קבוע מההכנסה או מההוצאה – על כולם מטילים את אותו שיעור, מס באחוזים כמו מע"מ 17%, הוא יחסי להוצאה או מס חברות 23% מוטל בשיעור קבוע מתוך הבסיס.

פרוגרסיביות, רגרסיביות ויחסיות- בשלושתם מי שמרוויח יותר משלם אבסולוטית יותר. שלושתם מקיימים את עקרון היכולת לשלם. אם רוצים לצמצם את הפערים בחברה, משתמשים במס בין השאר לחלק מחדש את ההכנסות במשק.

מס גולגולת– כמו מס יחסי, אך מס גולגולת לא מדבר על אחוז מסוים אלא על סכום מסוים, וזה להבדיל ממס אחיד (שהוא לפי אחוז) מס גולגולת אינו הוגן משתי סיבות:
הוא רגרסיבי גם על ההכנסה וגם על התועלת – אותו מס שמוטל על שני אנשים שונים עם שכר שונה איננו הוגן. לדוגמה מס גולגולת הוא רגרסיבי על ההכנסה. נניח שיש שני אנשים  אחד משתכר 2500 ש"ח והאחר משתכר 900 ש"ח. אם נטיל מס גולגולת של 500 ₪, ישארו לעשיר 2000 ש"ח ולעני 400 ש"ח לעשיר לקחנו 500/2500,  20% ולעני לקחנו 500/900, בערך 50% + – ככל שההכנסה עולה, התועלת שאדם מפיק פוחתת. זה הרעיון של התועלת השולית הפוחתת.

כלומר – העשיר מתחיל עם 2,500 ש"ח, העני מתחיל מ-900 ש"ח, מהעשיר לקחנו חמישית, מהעני לקחנו 5/9, זה הרבה יותר ממה שלקחנו מהעשיר. ההשפעה של מס גולגולת על ההכנסה היא למעשה רגרסיבית, כלומר לקחנו מהעשיר פחות מאשר מהעני.

מטרות דיני המס

1. להעשיר את קופת המדינה כדי לממן שירותים ומוצרים ציבוריים. PUBLIC GOODS (מוצר ציבורי). הרעיון הוא לממן מוצרים ושירותים ציבוריים. מבחינה כלכלית מוצר ציבורי מתאפיין בשניים:
א. השימוש אינו נוגד – המוצר אינו מתכלה, העלות השולית שלו תמיד נמוכה, העלות בין המוצר לבין הבא אחריו היא נמוכה.
ב. קשה להגביל את השימוש – ברגע שמישהו משתמש במוצר הציבורי ומשלם עבורו, גם מי שאינו משלם יכול להשתמש בו.

דוגמה קלאסית בכלכלה ל"מוצר ציבורי" הוא המגדלור, המגדלור עונה על שני התנאים למוצר ציבורי, כל הספינות המגיעות לנמל רואות אותו גם אלה שלא משלמות עבורו. השימוש בו אינו מתכלה – גם אם יהיו מיליון ספינות השימוש שלו לא יתכלה.

דוגמה פחות בולטת, חינוך או ביטחון, המדינה מספקת לנו מוצרים שגם אינם בדיוק פרופר מוצר ציבורי. כמו למשל תשתיות תחבורה, ברגע ששולם מס למדינה יש כסף לבנות כבישים והם פתוחים גם למי שאינו משלם מסים וההתכלות של הכביש הינה מינימאלית. לכן המדינה מספקת לנו שירותים ומוצרים גם אם אינם המוצר הקלאסי כפי שהגדרנו לעיל. בריאליזם, נאמר כי המטרה היא העשרת קופת המדינה כדי לממן את פעילותה.

2. צדק חלוקתי – חלוקה מחדש – העברת משאבים מאנשים מסוימים לאנשים אחרים, לקחת מהעשיר ולהעביר לעני. היום למשל אחת הטענות של המפגינים מעת לעת, שאין נטל שווה של המס. אבל יש מחלוקת בספרות אם דיני המס הם הכלי הטוב ביותר לחלק מחדש את העושר. כי כל פעם שמטילים מס, בכלכלה הטהורה מציירים את השוק שיש לו שיווי משקל ומגיע למצב אופטימאלי, וכאשר מוטל המס הוא משבש את התוצאה האופטימאלית כי הוא גורם לנטל נוסף, וגורם לייצור נמוך יותר, היצרנים מייצרים פחות והצרכנים מקבלים פחות – נוצר למעשה אובדן רווחה. יש האומרים כי דיני המס יוצרים אובדן מסוים, כי הכל למעשה הופך ליקר יותר, קונים פחות ומייצרים פחות. למעשה דיני המס מעצם הגדרתם יוצרים אובדן מסוים לכל המשתתפים במשחק. (יש עמדה שסוברת שדווקא דיני המס הם הכלי שיוצר את החלוקה מחדש).

3. הכוונת התנהגות – בתחומים שעל פניהם אולי נראים שאינם קשורים למסים. כמו בתחומים כלכליים, ויכול להיות גם בתחומים חברתיים ולאומיים.
דוגמא: הקלות במס ליישובי ספר. נקודות זיכוי לאישה עובדת – הרעיון של נקודת זיכוי זה לשמור על מינימום קיום מסוים ולעזור לאנשים עובדים. ברמה התיאורטית לתת נקודת זיכוי לאישה זה לעודד נשים לצאת לעבוד.

דוגמה נוספת, מיסוי על הדלק, אחד הניסיונות של רשות המיסים להצדיק את המס על הדלק זה כדי לעודד אנשים לנסוע באוטובוסים וליצור עולם ירוק יותר, הטיעון בעייתי כי אין תשתית טובה לכך.

דוגמה נוספת, פטור עד תקרה מסוימת לשכירת דירות. דמי שכירות זה סוג של הכנסה ומבחינת הרציונל יש להורות על מיסוי הכנסה. ואולם יש הוראת שעה שמתחדשת ומתעדכנת כל שנה. בהיסטוריה החקיקתית של הוראה זו הרעיון היה משנות ה-90 באותה תקופה הייתה העלייה מרוסיה ואוכלוסיית ישראל גדלה במיליון אנשים והסתבר שהאוכלוסייה הישראלית הקיימת (הצברים) לא כל כך ששו להשכיר את דירותיהם לעולים, מתוך חשש שלא יקבלו את התמורה עבור ההשכרה. לכן היו דירות פנויות והמחוקק ביקש להסדיר את מצוקת הדיור, ועל כן פטרו את המשכירים ממס. דרך דיני המס השיגו מטרה זו.

סיווג הכנסות

לסיווג ההכנסות ישנה השלכה משמעותית על גובה המס שמוטל על הנישום. נהוג לסווג את ההכנסות כהכנסות פירותיות או הוניות. הכנסה פירותית תמוסה בהתאם למדרגות המס הרגילות ואילו הכנסה הונית תמוסה באחוז מס קבוע.

על מנת להבין את ההבדל, מדמים את ההכנסה למטע. העצים הם ההון ולכן אם אני אמכור את העצים – אני אקבל הכנסה הונית ואם אני אמכור את הפירות אני אקבל הכנסה פירותית.

הרעיון הוא של עץ שמניב את הפירות. הפרי הוא סוג של מקור שממוסה כי הוא יכול להיות מחזורי, כל הזמן גדל, לעומת זאת העץ הוא חד פעמי. כך לדוגמא אם אני אמכור או אכרות את העץ לא אוכל לעשות בו שימוש.

המבחנים להבחנה בין הכנסה הונית להכנסה פירותית:

מבחן הנסיבות המיוחדות – המבחן שישנה את הקערה על פיה – זהו המבחן החשוב ביותר במסגרתו נבדוק כל מקרה לגופו ובית המשפט ינסה לבחון את כוונתו של הנישום בביצוע העסקה.
מבחן טיב הנכס – בודק את טיב העסק, האם העסק יותר הוני או פירותי – מניות הן בעלות אופי השקעתי, בתי המשפט קבעו שבד"כ ני"ע הן לצורכי השקעה, עם זאת יש כול מיני סוגי ני"ע. כמו ני"ע בעלות אופי ספקולטיבי יותר, כאשר השקעה בד"כ היא יותר שקולה ותחשב כהכנסה הונית , ואילו כאשר יש יותר סיכון זה מעיד על הכנסה פירותית.
מבחן היקף העסקאות – אמנם מדובר בעסקה חד פעמית אך ההיקף שלה מצביע על פירותי, כי מדובר בעסקה גדולה מאוד.
מבחן המימון – מימון זר או מימון עצמי, ככל שמדובר במימון זר = פירותי עסקי, ככל שמדובר במימון עצמי = השקעתי הוני – אם בעלי המניות השקיעו מההון האישי שלהם זה תיאורטית מעיד על הוני. כאשר הם לקחו כסף עצמי שלהם, זה מעיד על הוני.
מבחן התדירות – תדירות רבה יותר = פירותי, תדירות נמוכה = השקעתי (הוני).
מבחן הארגון והבקיאות – שני המבחנים מתקשרים יחד. מבחן הארגון מדבר על המנגנון לניהול הפעילות – ככל שיש מנגנון מאורגן יותר = פירותי עסקי. במבחן הבקיאות – ככל שאדם בקיא יותר בפעילות שהוא מבצע אזי הוא יותר פירותי (לא רק האדם עצמו אלא גם שלוח שלו).
 מבחן משך הזמן– כמה זמן אנו מחזיקים בנכס הזמן לפני המכירה. ככל שאנחנו מחזיקים יותר זמן – הוני.
מבחן הרישום בספרים – נעזרים בדיקה החשבונאית כיצד הנכס רשום, רכוש קבוע = הוני, רכוש שוטף = פירותי.

בסקירה לעיל ניסינו להציג ולו במעט את המטריה של דיני המס. המדובר בתחום מורכב בעל מערכת כללים נוקשה ומסועפת וחשוב מאוד להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום שעה שנקלעים לבעית מיסוי. משרדנו המורכב מעורכי דין להם זיקה כלכלית חשבונאית יידעו להעניק לכם שירות בדיני המס בצורה הטובה ביותר.

תחום דיני מיסים הינו מורכב למדי. החל משיטות המס השונות, סיווג ההכנסות ומגוון תחומים נוספים. במסגרת דיני המס – בבואכם לקבל ייעוץ בנושאים אלו יש להסתייע בשירותיו של עורך דין מיסים. מבקשים חוות דעת בתחום המיסוי? זקוקים למענה בנושא אישורי מס והסדרים? לבירור בתחומים אלו ואחרים, אתם מוזמנים לפנות אל משרד עורכי הדין חיים ברוטמן. משרד זה דוגל בסטנדרט עבודה חסר פשרות – ושם לו ליעד לתת מענה מקצועי ומקיף לכל לקוח ולקוח.


עורך דין מיסים: בקיאות בתחום משפטי מורכב זה

דיני המס בארץ נבחנו ונחקקו מתוך רצון לקבוע, בין היתר, את ערך השוויון בין כלל האזרחים – כך שכל אחד מהם יוכל לשלם בהתאם ליכולתו. כמו כן, תחום זה נקבע באופן ברור ו-וודאי – כך שכל אחד ואחת מאזרחי המדינה יודעים מתי עליהם לשלם ואילו סכומים הם נדרשים לשלם. בנוסף, ישנה התחשבות באופן התשלום של הנישומים – מתוך מטרה לסייע בנוחות שלהם כמו גם לקבוע מדיניות מס מיטיבה בכל הקשור למועדי התשלום.

כך או כך, אם עולות לכם שאלות בכל הנוגע לאופן המיסוי, דרכי התשלום או טענות לגבי גביית הכספים, יש לפנות אל עורך דין מיסים. עו"ד העוסק בתחום זה בקיא במטרתם של דיני המס, ברציונל העומד מאחורי הצדק החלוקתי, סיווג ההכנסות, ביצוע מבחן הנסיבות המיוחדות, מבחן הרישום בספרים לצד תחומים רבים אחרים בדיני המיסים.


עורך דין מיסים – להוביל להצלחה

מעוניינים לקבל ייצוג מול רשות המיסים? ברצונכם לקבל מידע על שירותי גביית חובות? בין אם מדובר בנושאים אלו או אחרים, כל שעליכם לעשות הוא לפנות אל משרד עורכי הדין חיים ברוטמן. משרד זה מציע מגוון שירותים בתחום המשפט. לצד דיני המיסים, תוכלו לקבל מענה משפטי מקצועי גם בתחום דיני המקרקעין, העבודה, הצוואות והירושות. בזכות הידע, ההכשרה והניסיון הרב בתחומים אלו, הפך משרד זה לאחד המובילים בארץ.


פנו אלינו כבר עתה – 04-8100170