אחרי 40 שנים נקבע אין יורשים נוספים

הקדמה

ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת איריס ארבל-אסל) מיום 22.11.17 (תיק 41727-09-17) לפיה המשיבים, ביצעו את כל הפעולות הסבירות ואף מעבר לכך על מנת לנסות ולאתר את יורשיה הפוטנציאליים של המנוחה רוטמן חיה ז"ל (להלן: המנוחה).

שילוב הזמן הרב שחלף ממועד פטירתה של המנוחה ומתן צו הירושה לפני למעלה מ-40 שנה, מבלי שהופיע כל דורש והזדהה כקרוב משפחה של המנוחה, מלמד כי הסיכוי לקיומם של יורשים פוטנציאליים אפסי ומשכך אין צורך במינוי גנואלוג.
בהתאם, נקבע כי המשיבים הינם היורשים של מלוא עיזבון המנוחה בחלקים שווים וכתיקון לצו הירושה אחר המנוחה אשר ניתן ביום 06.07.75 וכי הצו חל על נכסים המצויים בישראל בלבד.

עובדות המקרה

פרשה זו תחילתה בבקשה שהוגשה ע"י המשיב 1 עוד בשלהי שנת 1974 לבית המשפט המחוזי למתן צו ירושה אחר המנוחה אשר הלכה לבית עולמה ביום 05.11.74 וכאשר המשיבים ביקשו לרשת את המנוחה בבלעדיות, כך בהודעת הערעור וכאשר המשיבים הם אח ואחות ילדיו של המנוח אפיקי (קורוטניצקי) יוסף ז"ל (להלן: המנוח) ובני בן דודתה של המנוחה מצד אביה וכאשר עזבון המנוחה הינו מושא הערעור.

ביום 06.05.75 ניתן צו ירושה אחר המנוחה תוך קביעה כי כל אחד מהמשיבים זכאי לרשת רבע מעיזבון המנוחה ואילו המחצית השניה יועדה לצאצאים בלתי ידועים של הורי אם המנוחה וכאשר האפוטרופוס הכללי התמנה כמנהל העיזבון. כך גם הוסמך האפוטרופוס הכללי ביום 13.07.82 לנהל את חלקם של הצאצאים הבלתי ידועים.

ביום 18.09.17 הוגשה ע"י המשיבים בקשה לתיקון צו הירושה וכאשר בתגובת המערער צוין, בין היתר, כי הואיל והרכב משפחת המנוחה מצד האם טרם הוכח ע"י המשיבים אין מנוס ממינוי גנאולוג על מנת שיתחקה אחר הרכב משפחת המנוחה מצד אמה, אולם בית המשפט קמא קיבל את בקשת המשיבים, וכמפורט לעיל ובהתאם הוגש הערעור על ההחלטה האמורה שכמוה כפסק דין.

המערער טען, בין השאר, כי בית המשפט קמא טעה בהתעלמו מהעובדה שבקשת המשיבים נסמכה על אותם תצהירים אשר בזמנו לא היה בהם ליתן צו ירושה לפיו המשיבים הם היורשים הבלעדיים, כך גם כי אין בידי המשיבים כל מידע באשר לזהות הורי אם המנוחה והצאצאים וכי לא התקיימה הדרישה של "השקידה הסבירה" וכי לא די בעבור הזמן.
בסופו של הדיון הסכימו הצדדים לאשר הוצע ע"י בית משפט דהיינו כי אכן ימונה מומחה בתחום הגנאולוגי מתוך הרשימה המקובלת על האפוטרופוס הכללי כאשר עבודתו תוגבל ל-30 שעות וכאשר הוסכם כי "ככל שהמומחה לא יאתר כל זיקה ליורש פוטנציאלי זה או אחר במסגרת השעות האמורות, הערעור יידחה" ומנגד ככל שהמומחה יאתר יורשים אזי הערעור יתקבל ובאופן שהיורשים יידרשו לפעול מול המערער ישירות.

בפרק הסיכום והמסקנות, תיאר המומחה את ממצאיו באופן שנבנה עץ המשפחה של הורי אם המנוחה היא רבקה רוטמן, אשר היו לה שני אחים ואחות אחת אשר נישאה ולהם שישה ילדים וכאשר, ככל הנראה, המשפחה נספתה בשואה. כך גם בהתייחס לאח אם המנוחה אשר נישא ולא נולדו להם ילדים.

המשיבים התייחסו לעבודה המקצועית והרצינית, כלשונם, של המומחה אשר היה מקובל והוצע ע"י המערער וכאשר על פי ממצאיו אין בנמצא לכאורה יורשים למנוחה מצד הורי אמה ולאחר שנבנה עץ היוחסין ולא אותרו יורשים כלשהם ועל כן יש לפעול בהתאם לאשר הוסכם ובהתאם לצו הירושה שניתן בבית משפט קמא, ובהתאם לחלופה בה נקבע כי בהעדר איתור לזיקה ליורש פוטנציאלי במסגרת אשר הוקצב יידחה הערעור.

קביעת בית המשפט

בית המשפט תמך את ידו בעבודת המומחה וקבע כי בשל חלוף הזמן ובשל העובדה כי לא נמצאו יורשים פוטנציאלים נוספים יש להורות על תיקון צו הירושה ובהתאם נקבע כי המשיבים הם היורשים הבלעדיים.

מסקנה

משרדנו המתמחה בדיני ירושה מסיק כי בתי המשפט במדינת ישראל בודקים כל מקרה לגופו ונוטים להסתמך על עדויות מומחים אשר יכול להוות קלף מנצח בהליך משפטי. עוד אנו למדים כי בתי המשפט מקדשים את צוואת המצווה ואינם נוטים לקבוע מסמרות גם כאשר מדובר בחלוף זמן משמעותי.

ליעוץ בענייני ירושה פנה אלינו כבר עתה – 04-8100170