עורך דין צוואות בקריות

משרד חיים ברוטמן המצוי בנשר נותן שירות לכלל תושבי הקריות המצויים בקרבת המשרד. ניתן להגיע למשרד באמצעות אוטובוס של אגד:

1. הגעה מקרית מוצקין לנשר: עולים על קו אוטובוס מספר 143 עד לתחנה באזור המחסר והתעשייה בנשר. משם לוקחים קווי אוטובוס מספר 76, 73א, 27, 72, 110, עד לתחנה הסמוכה למשרד אשר נמצא בדרך בר יהודה 52, (בית עופר).
2. הגעה מקרית אתא מרכז, לנשר: עולים על קו אוטובוס מספר 27 ישירות לתחנה הסמוכה למשרדינו המצוי בדרך בר יהודה 52, נשר (בית עופר).
3. הגעה מקרית חיים, לנשר: עולים על קו אוטובוס מספר 143 עד לתחנה באזור המסחר והתעשייה בנשר. משם לוקחים קווי אוטובוס מספר 76, 73א, 27, 72, 110, עד לתחנה הסמוכה למשרד אשר נמצא בדרך בר יהודה 52, (בית עופר).
4. הגעה מקרית ים, לנשר: עולים על קו אוטובוס 23 בקרית ים ב' מרכז, יורדים בקרית אתא מרכז. משם לוקחים קו אוטובוס מספר 27 עד לתחנה הסמוכה למשרד אשר נמצא בדרך בר יהודה 52, (בית עופר).
5. הגעה מקרית ביאליק לנשר: עולים על קו אוטובוס מספר 261 עד למרכזית המפרץ . משם לוקחים קווי אוטובוס מספר 72, 73, 73א 27, עד לתחנה הסמוכה למשרד אשר נמצא בדרך בר יהודה 52, (בית עופר)

האם אתם יורשים?

כפי שכבר הסברנו במאמר קודם ירושה היא כלל נכסיו של האדם לרבות כספים, מקרקעין, מיטלטלין בניכוי חובות ולמעט קופות גמל.

סעיף 10 לחוק הירושה מגדיר מי הם היורשים לפי דין:

בן הזוג בעת מות המוריש

ילדי המוריש וילדיהם, הוריו וילדיהם (אחיו) ואף הורי ההורים.

אם כן, סעיף 10 לחוק הירושה קובע כי לאחר מותו של אדם יהא זכאי בן זוגו לחצי מעיזבונו בנוסף למכונית המשפחתית ולמיטלטלין. והחצי השני שנותר יחולק בחלקים שווים בין ילדיו של המוריש. במידה וילדיו של המוריש וצאצאיהם אינם בין החיים והחלוקה היא בין בן הזוג לבין הורי הורים (סבים סבתות) וצאצאיהם יזכה בן הזוג ל 2/3 והיתר אליהם. חשוב לציין כי במידה ומי מהיורשים לעיל לא יהיה בחיים נכנסים בנעליו צאצאיו בהתאם לעקרון הנציגות.

והכל בהתאם לסדר הבא:

1. מעגל ראשון: ילדי המוריש וצאצאיהם בחיים – בן הזוג יירש 50% והיתר אליהם.
2. מעגל שני: הורי המוריש וצאצאיהם בחיים – בן הזוג יירש 50% מהיזבון ויתר אליהם.
3. מעגל שלישי: הורי-הורים של המוריש וצאצאיהם – בן הזוג יירש 2/3 והיתר אליהם. כמו כן במידה וישנה דירת מגורים ששימשה את המנוח ובן הזוג והם התגוררו בדירה והיו נשואים שלוש שנים, הוא יירש את מלוא הזכויות בדירה בנוסף ל2/3 מיתר העיזבון.

חריג לעקרון הנציגות חל במצב בו המוריש הותיר אחריו בן זוג והורה או בן זוג וסב (סעיף 14(א) לחוק), לדוגמא: במידה ואדם הותיר אחריו בת זוג אב ואחות- בת הזוג תירש 50% והאב בלבד יירש 50% – כלומר עקרון הנציגות לא חל והאחות לא תירש דבר- יודגש כי הבת הייתה אמורה לרשת בשל העובדה שהיא נציגה של האם שנפטרה, ואולם חוק הירושה קובע כאמור חריג לעניין זה.

במקרה בו המנוח לא הותיר אחריו צוואה ויורשים על פי דין, כפי שפורטו לעיל. המדינה תוכר כיורשת החוקית עזבונו.

זכות הירושה של ידועים בציבור

סעיף 55 לחוק הירושה מתייחס לזכויות הירושה של ידועים בציבור: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף, אך אינם נשואים זה לזה ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת בצוואה שהשאיר המוריש".

ראשית, בן הזוג שנותר בחיים צריך להוכיח, כי היה ידוע בציבור של בן הזוג שנפטר במועד פטירתו. בהתאם לחוק הירושה יהא עליו להוכיח כי בני הזוג חיו חיי משפחה ובנוסף ניהלו משק בית משותף. כמו כן כתנאי נוסף נקבע כי בשעת מותו של האדם לא היו בני הזוג הידועים בציבור נשואים.

החוק שותק לגבי פירוש המילים "חיי משפחה" וכן "משק בית", ואולם הפסיקה ברבות השנים יצקה תוכן למילים אלה ונקבע כי כדי להוכיח משק בית משותף יש להוכיח ניהול בית בשותפות מלאה ולא מתוך נוחות בלבד, יש להראות חיים אינטימיים כמו בין בעל ואשה המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה. (ראו ע"א 107/87).

שנית, זכותו של ידוע בציבור לרשת את בן זוגו מותנית בכך, שלא קיימת כל הוראה בצוואה של המוריש, מפורשת או משתמעת, השוללת את זכותו של בן הזוג לרשת את בן זוגו.

זכותו של ילד מאומץ

מי שאומץ כדין נחשב, לעניין ירושה על פי דין, כאילו היה בן ביולוגי למשפחה המאמצת. דהיינו המאומץ וצאצאיו יורשים את המאמץ כאילו הוא ההורה הביולוגי שלו (סעיף 16(א) לחוק הירושה) כמו כן כמאומץ וצאצאיו זוכים בעיזבון של קרובי המאמץ כאילו היו יורשים, קרובי המאמץ זוכים בעיזבון המאומץ כאילו היו יורשים (סעיף 16(ב) לחוק הירושה).

לעניין האמור יש חריג מעניין הקובע שהמאומץ וצאצאיו זכאים לרשת על פי דין גם את בני המשפחה הביולוגית של המאמץ ואולם, בני המשפחה הביולוגית של המאמץ אינם זכאים לרשת את המאומץ וצאצאיו (סעיף 16(ג) לחוק).

לסיכום

במידה ואדם לא הותיר אחריו צוואה אנו צריכים להתחקות אחר חוק הירושה הסבוך אשר קובע כללים לעניין חלוקת העיזבון בדרך של מעגלי הקירבה כפי שהוצג לעיל. אנו במשרד חיים ברוטמן מומחים בניהול עיזבונות ויעוץ ליורשים בענייני צוואות.

ליעוץ מיידי פנו אלינו כבר עתה 04-8100170