דף הבית > ביטול תוקפה של צוואה

ביטול תוקפה של צוואה

ת"ע 31925-07/14 פלוני נ' אלמוני (29/07/2019)

פסק דין זה עוסק בתוקפה של הודעת ביטול מיום 30.10.12, המורה על ביטול צוואה מיום 25.01.12.

רקע עובדתי רלוונטי

למנוחה היו חמישה ילדים. ביום 25.1.12, חתמה המנוחה על הצוואה, בפני שני עדים: עו"ד ז.ד, והגב' ר.א.. בצוואה החריגה המנוחה דירה לטובת ש', ואת יתר הרכוש הורישה לכל ילדיה בחלקים שווים.

ביום 30.10.12, חתמה המנוחה על הודעת הביטול בפני עו"ד ז.ד ועו"ד ב.מ.

ביום 9.1.15, נפטרה המנוחה.

עיקר טענות ש':

הודעת הביטול נעשתה שלא כדין. היא אינה מפרטת את ההשלכות של ההודעה על היורשים, את היקף הנכסים ולא צורפה אליה חוות דעת מומחה. ש' עזר בבניית הנכס מיסודותיו והשקיע כספים רבים בבנייתו.

המנוח (בעלה של המנוחה) אמר לש' כי הוא ייתן לו את הדירה, בתמורה לעזרה בבניית הנכס. משכך, התפטר ש' מעבודתו כנהג אגד והתפנה למלאכת הבנייה. כל בני המשפחה ידעו כי הדירה שייכת לש'. ש' סעד את המנוחה שנים ארוכות. א' (שטוענת לתקפות ביטול הצוואה) הפעילה על המנוחה מניפולציות כדי שתחתום על הודעת הביטול. המנוחה לא הייתה כשירה לערוך את הודעת הביטול, ולראייה, מסמך רפואי מיום 30.12.12 מבית החולים שערי צדק מלמד על חוסר הכשירות.

עיקר טענות התובעת א':

חודשים ספורים לאחר שהמנוחה חתמה על הצוואה, היא הורתה לעו"ד ז.ד לבטלה. ש' היה מודע להודעת הביטול ועשה ככל שלאל ידו כדי שלא לקבלה. המנוחה כעסה על ש' והייתה מסוכסכת עמו.

דיון והכרעה

שתי סוגיות עמדו להכרעה בשאלת תוקפה של הודעת הביטול: כשירות המנוחה והשפעת א' על המנוחה לערוך את הודעת הביטול.

כשירות המנוחה

ביום 23.5.17, מונה מומחה מטעם בית המשפט. המומחה התבקש לחוות את דעתו בשאלת היכולת הקוגניטיבית של המנוחה לערוך את הודעת הביטול. המומחה התייחס בחוות הדעת ליכולת הקוגניטיבית של המנוחה בתקופה שמיום 30.7.12 – שלושה חודשים לפני עריכת הודעת הביטול ועד ליום 30.1.13 – שלושה חודשים לאחר עריכת הודעת הביטול.

ביום 17.9.17, הוגשה חוות הדעת, ונקבע כי אין כל דרך לקבוע את היכולת הקוגניטיבית של המנוחה לערוך את הודעת הביטול. כידוע, חוות דעת רפואית היא איננה ראייה יחידה, ובית המשפט רשאי להסתייע בחומר ראיות אחר, ובכלל זה, עדויות של עדים.

לשם הוכחת טענותיו, הוגשו מטעם ש' תצהירו ותצהירים של עדים נוספים. בתצהירו הסתפק ש' בהצהרה סתמית שהמנוחה לא הייתה כשירה באותה העת. בתמיכה לטענה זו, צורף על ידי ש' מסמך מטעם בית חולים שערי צדק הנושא תאריך 30.12.12 חודשיים לאחר עריכת הודעת הביטול – בו נכתב, בין היתר, כדלהלן:

"החולה הועברה מחלקתנו, הייתה מבולבלת, נבדקה על ידי רופא פסיכיאטר, בנוכחות הרופא שקיבל את החולה למחלקה. ולאחר בדיקה התרשם שאינה כשירה לקבל החלטות הנוגעות לטיפול והמשך בירור רפואי והומלץ על הוצאת אפוטרופוס"

נקבע שלכאורה, מדובר במסמך רפואי מטעם מוסד רשמי במדינת ישראל. יחד עם זאת, המסמך עורר קשיים לא מעטים ולא ניתן היה לבסס עליו מסקנה כי המנוחה לא הייתה כשירה בעת עריכת הודעת הביטול.

לאור כל זאת ולאור חזקת הכשרות הקבועה בסעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, נקבע כי ש' לא עמד בנטל להוכיח את חוסר הכשרות של המנוחה. כאשר עסקינן בנטל כבד במיוחד, ובפרט בדיעבד ראו: ע"א 724/87 כלפה נ' גולד פ"ד מח(1) 22, 30.

השפעת א' על המנוחה

כאשר החליטה המנוחה לבטל את הצוואה, היא ביקשה מא' לקבוע פגישה עם עו"ד ז.ד ולהסיעה אליו. א' יצרה קשר עם עו"ד ז.ד והסיעה את המנוחה וזאת בידיעת יתר האחים. ש.מ הוסיף כי המנוחה פנתה גם אליהם וביקשה להסיעה לעו"ד ז.ד. א' ליוותה את המנוחה לעו"ד ז.ד, אך לא התערבה בתוכן דרישתה לביטול הצוואה. בפגישה שנערכה בבית הקפה, א' ישבה במרחק וללא כל מעורבות מצידה בשיחה בין המנוחה לבין עו"ד ז.ד.

על פי עדותה של דודתם, הגב' ל.ל, א' קרעה את הצוואה בניגוד לרצון המנוחה. כאשר גילתה כי ישנם עותקים מקוריים נוספים כפתה את רצונה על המנוחה והחתימה אותה על הודעת הביטול.

א' הסתירה מבית המשפט כי היא יצרה קשר עם עו"ד ז.ד והכתיבה לו את תוכן הודעת הביטול, קבעה את מועד המפגש והסיעה את המנוחה לעו"ד ז.ד ראו.

נוכח האמור ועל רקע עדויות של עדי הודעת הביטול, נבחנה מעורבותה של א' בעריכת הודעת הביטול ומידת השפעתה על המנוחה.

בהתקיים הנסיבות המתוארות בסעיף 35 לחוק הירושה, קמה חזקה חלוטה כי ננקטה פעולה אסורה כלפי המצווה וכי פעולה זו פגמה ברצונו החופשי. "זוהי חזקה שבדין שאין בלתה" ראו: ע"א 234/86 אמונה – תנועת האשה הדתית לאומית נ' שרה בלר פ"ד מב(4) 148).

מהעדויות, ניכר כי מעורבותה של א', לא הסתכמה ביצירת קשר עם עו"ד ז.ד ובהסעת המנוחה. על רקע כל אלה, נקבע כי א', הייתה מעורבת בעריכת הודעת הביטול ובהתאם להוראות סעיף 35 לחוק הירושה, בשינויים המחייבים, להורות כי הודעת הביטול – מבוטלת.

טעמים נוספים לבטלות הודעת הביטול

במהלך שמיעת עדותו של עו"ד ז.ד, בלט השוני בין האופן בו נערכה הצוואה לבין האופן בו נערכה הודעת הביטול. לקראת הכנת הצוואה, המנוחה ישבה ביחד עם עו"ד ז.ד 4 או 5 שעות. רק לאחר שהיא הבינה את משמעות הצוואה, המנוחה חתמה עליה. זאת בשונה לגמרי מהודעת הביטול, אשר נערכה בפגישה אחת.

כמו כן, לפי סעיף 36 (א) לחוק הירושה המצווה רשאי לבטל צוואתו, בין היתר, באחת הצורות לעשיית צוואה. בענייננו, הודעת הביטול נערכה בפני שני עדים וחלים עליהם כללים הקבועים בסעיף 20 לחוק הירושה לפיו:

"צוואה בעדים תהיה בכתב, תצוין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו. העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור. עיון בהודעת הביטול הביא למסקנה כי המנוחה הצהירה רק בפני עו"ד ז.ד כי זו הודעת הביטול. לפיכך, נקבע כי לא מתקיים תנאי של הצהרה בפני שני עדים.

בנוסף, בהודעת הביטול נכתב כי המנוחה חתמה עליה לאחר שקראה בעיון את תוכנה. מנגד, העיד עו"ד ז.ד כי המנוחה לא קראה את הודעת הביטול.

כפועל יוצא, אי ההבנה משליכה על כוונת המנוחה לערוך את הודעת הביטול, כאשר כוונה זו היא דרישה מקדמית ובסיסית לעריכת הודעת הביטול. לאור ספק זה, לא ניתן לקיים את הודעת הביטול גם בשל הפגם הצורני.