אימוץ על-ידי ידועים בציבור

אמ"צ 30/19 פלונית, פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה

השאלה שעמדה  להכרעה הינה האם בית המשפט רשאי ליתן צו אימוץ, הגם שהבקשה הנה בהסכמה, עת המבקשים הנם גבר ואישה ידועים בציבור, אך אינם נשואים זל"ז, וזאת נוכח הוראת סעיף 3 רישא לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 הקובעת לעניין כשרות המאמץ כי: "אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד…".

ובלשון אחר, האם בני זוג – איש ואישה ידועים בציבור כשירים לאמץ "כדרך המלך" הקבועה בסעיף 3 רישא לחוק או שמא מכוח החריגים הקבועים בחוק האימוץ?

עובדות המקרה:

ביום 02.12.18, במסגרת תיק אימוץ  הכריז בימ"ש על הקטינה כבת אימוץ הן כלפי אמה והן כלפי אב לא ידוע, וכן הורה על צמצום תוצאות האימוץ ביחס לאם הביולוגית ושני אחיה של הקטינה.

על פסק הדין לא הוגש ערעור והוא הפך לחלוט.

ביום 08.07.19, הגישו המבקשים בקשה למתן צו אימוץ ביחס לקטינה, והדיון נקבע ליום 15.09.19.

ביום 12.09.19, הגיש המשיב – ב"כ היועמ"ש המסמכים הנדרשים להשלמת בקשת המבקשים למתן צו אימוץ, ובכלל זה צורף תסקיר ע"ס לחוק האימוץ המפרט אודות המבקשים והקטינה והתומך בבקשה.

בדיון שהתקיים ביום 15.09.19, חזרו המבקשים על בקשתם, ובא כוח היועמ"ש והעו"ס לחוק האימוץ הודיעו כי הן תומכות בבקשתם ליתן צו אימוץ ביחס לקטינה.

מתסקיר העו"ס לחוק האימוץ ומדברי המבקשים עצמם, עלה כי המבקשים אינם נשואים זה לזה, חיים יחדיו כידועים בציבור משנת 2007, ומגדלים את הקטינה כמשפחת אומנה ימים ספורים לאחר לידתה.

עוד עלה מהתסקיר כי בני הזוג – המבקשים נקשרו מאוד לקטינה, שכאמור גדלה בביתם מיום לידתה. ניכר כי הם מעניקים לקטינה ביטחון, חום ואהבה, יציבות וקביעות ומספקים את צרכיה הרגשיים והפיסיים, אשר חשה אהובה ורצויה בביתם, והם רואים בה חלק בלתי נפרד מביתם.

עוד עלה מהתסקיר כי בני הזוג מטפלים בקטינה באהבה רבה ובמסירות, לא חסכו כל מאמץ על מנת לקדם אותה, וכיום היא ילדה שמחה ובעלת ביטחון עצמי רב.

מהתסקיר עלה כי בני הזוג מקיימים תא משפחתי יציב ומבטיח לקטינה.

דיון והכרעה:

במהלך הדיון ולשאלת בית המשפט מהו הבסיס המשפטי לבקשה המוסכמת למתן צו אימוץ של איש ואישה שאינם נשואים זל"ז אך מוכרים כידועים בציבור, וזאת נוכח ניסוחו של סעיף 3 לרישא חוק האימוץ, השיבו באת כוח היועמ"ש והעו"ס לחוק האימוץ כי זהו הנוהג הקיים, אך לא נתנו הסבר משפטי לנוהג זה. ב"כ היועמ"ש אף לא הפנתה לפסיקה המעגנת את הנוהג שאכן מתקיים בבתי המשפט למשפחה.

בחלוף השנים ונוכח הנוהג הקיים בבתי המשפט למשפחה והמכיר באפשרות של איש ואישה ידועים בציבור לאמץ ילדים, סבר בית המשפט כי הגיעה העת לעגן מצב זה בפסיקה מפורשת תוך התמודדות ישירה עם לשון סעיף 3 רישא לחוק האימוץ.

לדעת בימ"ש, איש ואישה ידועים בציבור המנהלים תא משפחתי יציב עונים להגדרת סעיף 3 רישא לחוק בבחינת "דרך המלך", ואין מקום להיזקק לשם כך לחריגים הקבועים בחוק לצורך הכשרת בקשתם לצו אימוץ. כלומר, איש ואישה ידועים בציבור עומדים במבחן הכשירות לאמץ בדיוק כמו איש ואישה הנשואים זל"ז, וצמד המילים

"איש ואשתו" שבסעיף 3 רישא לחוק האימוץ כולל בתוכו בני זוג – איש ואישה ידועים בציבור.

סעיף 3 (רישא) לחוק האימוץ, שעניינו "כשרות המאמץ" קובע כדרך המלך כי: "אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד".

בע"א 1165/01 פלונית נ' היועמ"ש מיום 12.11.02 העלה כבוד הנשיא ברק את הסוגיה הפרשנית המתעוררת ביחס לשאלה האם ידועים בציבור עולים כדי "איש ואשתו" במובנו של סעיף 3 רישא לחוק האימוץ. אם כי בסופו של יום החליט כבוד הנשיא ברק כי אין הוא נדרש להכריע בשאלה זו, וזאת נוכח המקרה הספציפי שעמד בפניו והמענה שניתן שם מכוח הסייגים הקבועים בסעיף 3 סיפא ובסעיף 25 לחוק האימוץ.

בפסק הדין בע"א 10280/01 ירוס חקק נ' היועמ"ש מיום 10.01.05, הבהיר כבוד השופט מצא כי מעיון בדברי הכנסת ובדיוני וועדת השירותים הציבוריים של הכנסת שהכינה את חוק האימוץ, עולה כי בצירוף "איש ואשתו" כיוון המחוקק בבירור לבני זוג הנשואים כדין.

עוד ציין כבוד השופט מצא כי "דומה כי עד כה לא הועמד בית המשפט בפני ההכרח לדון בצדקה של הנחה פרשנית זו… ואף בענייננו צורך כזה אינו מתעורר", והמענה במקרה הספציפי שעמד בפני שופטי בית המשפט העליון ניתן גם הוא במסגרת החריגים הקבועים בחוק האימוץ.

בימ"ש קבע כי הוא ער לדברי כבוד השופט מצא שבצמד המילים "איש ואשתו " שבסעיף 3 רישא לחוק כיוון המחוקק לבני זוג הנשואים כדין (בין אם עסקינן בנישואין דתיים ובין אם עסקינן בנישואין אזרחיים).

נראה כי המחוקק עת נחקק חוק האימוץ לפני למעלה מ- 30 שנה, יצא מנקודת הנחה לפיה טובתו של קטין שהוכרז כבר אימוץ כי ימצא יציבות במשפחה הכוללת איש ואישה הנשואים זל"ז. המחוקק סבר, עת נחקק החוק, כי יש בנישואיי בני הזוג המבקשים לאמץ כדי להבטיח לקטין המאומץ יציבות שכה נדרשת לו להמשך חייו והתפתחותו הבריאה.

ההנחה לעיל בדבר יציבות תא משפחתי כאשר בני הזוג נשואים זל"ז ייתכן והיתה נכונה עת נחקק החוק, וברי כי היתה תואמת את התפיסה החברתית באותה עת. אך בימ"ש סבר כי במציאות כיום, בחלוף למעלה מ- 30 שנה מאז שנחקק החוק, ניתן לקרוא תיגר על הנחה זו.

ובכל מקרה, קבע בימ"ש, כי במציאות בה אנו חיים כיום עת התא המשפחתי מקבל צורות שונות, לרבות זוגות ידועים בציבור, לא ניתן לומר כי לתא משפחתי הכולל איש ואישה הנשואים זל"ז יציבות העולה על היציבות בתא משפחתי הכולל איש ואישה המקיימים מערכת זוגית של ידועים בציבור.

בחלוף השנים, מאז ניתן פסק הדין ירוס – חקק, הרי שדברי כבוד השופט חשין כמפורט להלן מקבלים משמעות עוצמתית יותר: "ימינו אלה אינם עוד כימים ההם. מאז נחקק חוק האימוץ התחוללו בחברה המערבית – ובחברה בישראל – תמורות כה רבות וארוכות עד שנתקשה להכיל על תופעות בימינו עת הוראות חוק האימוץ כפשוטן. נתבונן סביבנו וידענו כי האקלים והרקע החברתי השתנו מאוד, וכי בימינו נפגוש משפחות רבות שאינן רואות עוד עצמן סרות למשמעותו של הדגם לשעבר. וגם משפחות אלו יכולות – על דרך הכלל כמובן – לשרת את אינטרס הילד בדומה לאותו דגם של עבר".

בפסק הדין, ירוס חקק שפורט לעיל ציין כבוד השופט א. לוי כי "הלכה הנוהגת עמנו שנים הרבה היא שדבר חקיקה אינו כופה על שמריו, הוא משול ליצור חי, הפושט צורה ולובש צורה חדשנית על רקע האופן שבו משתקפת תכליתו בראי העיתים המשתנות".

הגם שבעת חקיקתו כיוון המחוקק בצמד המילים "איש ואשתו" לבני זוג נשואים, סבר בימ"מ כי ניתן ליישם במקרה של חוק האימוץ את דבריו של כבוד השופט לוי לעיל וליתן לסעיף 3 רישא לחוק פרשנות "תכליתית בראי העיתים המשתנות", ולכלול בתוכו גם איש ואישה ידועים בציבור.

המחוקק בחר שלא להגדיר את הביטוי "איש ואשתו" בחלק ההגדרות שבחוק האימוץ. כמו כן בניגוד לסעיף 3 (2) לחוק עת בחר המחוקק במפורש בצמד המילים "והבלתי נשוי", הרי שבסעיף 3 רישא לחוק לא ציין המחוקק "איש ואישה הנשואים זל"ז" אלא הסתפק בצמד המילים "איש ואשתו", ובכך למעשה התיר המחוקק פרשנות גמישה ותכליתית לצמד המילים העולה בקנה אחד עם ההתפתחות בתא המשפחתי.

יתרה מזו, סעיף 1 לחוק האימוץ הקובע כי "צו אימוץ וכל החלטה אחרת בהליכי האימוץ יינתנו אם נוכח בית המשפט שהם לטובת המאומץ", אף הוא מאפשר פרשנות מרחיבה ותכליתית לצמד המילים "איש ואשתו" שברישא של סעיף 3 לחוק באופן הכולל גם איש ואישה ידועים בציבור, בבחינת "הידועה בציבור" כ- "אשתו" .

גם בחוק האומנה לילדים תשע"ו -2016, שנחקק לאחרונה, יש כדי לתמוך בפרשנות לעיל, שכן חוק האומנה מאפשר גם לבני זוג, לאו דווקא בני זוג נישואים, לשמש כמשפחת אומנה.

בנימה אישית נקבע:

הניסיון מלמד כי משפחות אומנה רבות מבקשות לאמץ ילדים שנמצאים בחזקתן מזה תקופה (ולעיתים שנים) לאחר שהניסיון להחזירם לחיק משפחתם הביולוגית כשל והילדים הוכרזו בסופו של יום כברי אימוץ. משכך פרשנות חוק האימוץ צריך להיעשות ברוח חוק האומנה וזאת כדי לאפשר רצף טיפולי לילד שהפך מילד אומנה לילד מאומץ.

משחוק האומנה מאפשר לאיש ואישה ידועים בציבור לשמש כמשפחת אומנה, הרי שברי כי המחוקק לא התכוון כי ילד אשר נמצא במשפחת אומנה והוכרז בסופו של יום כבר אימוץ לא יימסר לאימוץ לאותה זוג ידועים בציבור המבקשים לאמצו וזאת רק מאחר ולא נישאו זל"ז, ויאלץ לעבור שוב למשפחה אחרת בה בני הזוג נישואים.

על כן, נקבע כי המבקשים עונים להגדרת "איש ואישה ידועים בציבור", מנהלים זוגיות יציבה ומענקים לקטינה מושא פסק הדין תא משפחתי יציב ואהוב, ומשכך הם עונים להגדרת הביטוי "איש ואשתו" שבסעיף 3 רישא לחוק האימוץ, וזכאים לאמץ הקטינה "בדרך המלך".

סיכום:

לאור האמור לעיל, משנתמלאו הקריטריונים לאימוץ הקטינה, ולאחר שנקבע כי טובת הקטינה שהיא תאומץ על ידי המבקשים אשר משמשים לה בפועל מאז לידתה כאב ואם, ניתן צו אימוץ, לפיו הקטינה תאומץ כבת למבקשים.

משרדנו בעל ניסיון רב בניהול תיקי אימוץ בבית המשפט לענייני משפחה – פנו אלינו כבר עתה 04-8100170