משפט העבודה במדינת ישראל הינו ייחודי בין היתר בשל עובדת קיומן של ערכאות נפרדות ומתמחות המיוחדת לתחום זה – בתי הדין לעבודה.

משפט העבודה מורכב בשל היותו יונק כוחו ממספר רב של מקורות:

  • שלל חוקי מגן אשר קובעים כי לא ניתן להתנות על פרמטרים מגוונים ביחסי העבודה.
  • הסכמים קיבוציים כללים, ענפיים ומיוחדים.
  • צווי הרחבה ענפיים אשר מרחיבים הסכמים קיבוציים.
  • צווי הרחבה כללים אשר חלים על כלל העובדים במשק ובמסגרתם נקבעו דמי הבראה, הוצאות נסיעה, תוספת יוקר, ביטוח פנסיוני מקיף ועוד.
  • חוזה עבודה אישי.
  • נוהג במקום העבודה.
  • פסיקת בתי הדין לעבודה על ששל ערכאותיהם.

במסגרת משפט העבודה יש לבדוק את  קיומם של יחסי עובד-מעביד ואת מערכת היחסים החוזית ובכלל זה קיומו של חוזה עובדה אישי, צווי הרחבה ונוהג.

 יחד עם זאת,  חובותיהם וזכויותיהם של הצדדים לפי הדין החקוק, ובפרט לפי חקיקת המגן, אשר מעניקה לעובד הגנות – גוברות על ההסכמות החוזיות בין הצדדים.

במסגרת משפט העבודה ישנה מסגרת עבודה קיבוצית – במסגרתה מוסדרים היחסים שבין ארגון עובדים למעביד, בתחומים כגון חופש ההתאגדות, זכות השביתה והסכם קיבוצי. בנוסף, תחום זה מתייחס לצווי ההרחבה וליחסים שבין ארגוני עובדים לארגוני מעבידים.

מהן ההצדקות לקיומו של הענף המשפטי המכונה "דיני עבודה" ומהו היקפו 

אי שוויון בין המעביד החזק לעובד הנחות – הריבון מתערב על מנת לאזן את חוסר האיזון המהותי שקיים בין המעביד לעובדים. במו"מ בין העובד למעביד, מדברים על פער, המהווה כשל שוק עצום בעמדות הכוח לטובת המעביד. הריבון מתערב כדי לאזן הפער.

פערים במעמדות בנוגע לאי-השוויון – לא תמיד אי-השוויון הוא זהה בין עובדים – יש עובדים שהם חזקים יותר בגלל כוח השוק שלהם ולכן אי השוויון יהיה אולי יותר נמוך, אם כי קיים, למשל, עובדי היי-טק.
לעומת זאת יש לנו למשל את עובדי הניקיון שאצלם אי-השוויון יהיה מן הסתם מאוד גדול ולכן היכולת להפעיל כוח לגביהם ולנצל אותם תהיה הרבה יותר גדולה מאשר עובד היי-טק.
ויודגש: עדיין, אצל שני הנ"ל, נדרשת הסדרה מסוימת ורגולציה של כוח.

פערי אורח "הנשימה" של הצדדים – עוד לפני ההתפתחות של דיני העבודה בארה"ב ובאנגליה (שהתפתחו רק החל מ-1800 והלאה), גרס הכלכלן אדם סמית כי הפער בין הון לבין עבודה או בין עובדים לבין מעביד הוא פער שמתקיים בגלל בעיה מבנית. ההבדל הוא באורח הנשימה – כלומר, למעביד או לבעל הון יש יותר אורח נשימה. המעביד/בעל ההון יכול לשרוד זמן רב יותר בלי עבודה/פרנסה.
לעומתו, העובד שחי על עבודתו לא מסוגל לשרוד בלי עבודה/פרנסה, או כדברי סמית – מעט מאוד עובדים יכולים לשרוד שבוע, מתי-מעט יכולים לשרוד חודש ואין בכלל עובדים שיכולים לשרוד שנה ללא הכנסה.

הפעלת בלמים/פיקוח כאשר נכנסים לעולם של יחסי מרות – אפילו יהיה אדם עובד היי-טק בשנות ה-2000, ברגע שהוא נכנס ליחסי עבודה, הוא נכנס לעולם של יחסי מרות. חוזה העבודה הוא חוזה לכפיית יחסי מרות. חוזה בו אדם מסכים להיכנס למצב בו יש מעליו בוס שהחוזה מתיר לו לצוות עליו ומחייב את העובד לבצע את הציווי. והיה והעובד לא יבצע את ההוראות יהיה מדובר בהפרה של חוזה העבודה.
משמע, ברגע שיש חוזה כזה מובן שחייבים להפעיל עליו פיקוח ולא רק בשל הכוח היחסי בין העובד למעביד, אלא בגלל שאינהרנטית לחוזה העבודה יש צד מצווה וצד שהוא מחויב לציית. תפקיד המשפט, כעניין חברתי, הוא הפעלת פיקוח כאשר נכנסים לעולם של ציות וזאת מהחשש שהמעביד ינצל את כוח הציווי שלו.


העבודה אינה מצרך – עיקרון זה אומץ ע"י ארגון העבודה הבינלאומי ב-1944, ידוע גם בשם הצהרת פילדלפיה. כוח העבודה של העובד קשור לאישיות העובד ולא ניתן להפריד ביניהם. הגנה על העובד היא הגנה על כבוד האדם. העבודה היא תהליך יצירתי בו העובד מממש את עצמו. מקום עבודה שהעובד לא מממש את עצמו בו הוא מקום עבודה מנוכר.

ניצול העובד – במקומות בהם אין הסדרה של דיני עבודה וכן יש הסדרה רק של דיני חוזים, מה שקורה זה שיש תופעות של עבודת ילדים, עבודת כפייה, תנאי עבודה לא נאותים המזיקים לבריאות וכיוצ"ב. דיני העבודה מציבים סטנדרטים שבאים לספק הגנה על עובדים שהם מועמדים לניצול, דבר שלא קיים בדיני החוזים המסתכמים בעובד ומעביד כאשר כל אחד מהם ממלא את תפקידו ותו-לא.

אין ספק כי הסדרה של דיני עבודה קוגנטיים מהווה הגבלה של חופש החוזים, אולם הדבר הוא לחיוב שכן כחברה אין אנו רוצים לראות תופעות כמו אלו שצוינו לעיל.
יתרה מכך, הסדרה של דיני עבודה מגינה על העובד גם מפני עצמו – למשל, נניח שעובד באמת צריך כסף ולכן רוצה לעבוד 20 שעות, אסור למעביד להסכים לכך גם אם העובד עצמו רוצה בזה.

לסיכום

במסגרת הסקירה לעיל ניסינו להמחיש לכם מהם דיני העבודה ובכלל זה מטרותיהם. הראינו כי משפט העבודה מורכב מאוד ועל כן יש להיעזר בכל מקרה בגורמי מקצוע אשר יידעו לנתב עבור הנפגע, בין אם מדובר בעובד או מעסיק, את הדרך הנכונה והטובה ביותר עבורו.

משרדנו, חיים ברוטמן ושות' מתמחה במשפט העבודה על כלל ענפיו ואנו נשמח לעמוד לצדכם בכל עת.

התקשר עתה לעורך דין מומחה בדיני עבודה – 04-8100170