לקבלת יעוץ ותיאום פגישה

השאירו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

    חופש הביטוי

    חופש הביטוי משתרע על היחסים שבין הפרט לשלטון ולא באופן אופקי שבין פרט לפרט.[1] ואולם, ניתן לומר שהזכות היא צד אחד של המטבע שמצידו השני ישנה פגיעה לכאורה בפרט אחר. כך למשל הזכות של עיתונאי לפרסם ידיעות יכולה לפגוע בשמו הטוב של האחר. לפיכך האיזון הוא בין זכותו של פרט אחד לחופש ביטוי כלפי רשויות השלטון, לבין זכותו של פרט אחר כלפי הרשויות ל"שם טוב", וכדומה.[2] אנו סבורים שהזכות מבטאת את היותנו מדינה יהודית ודמוקרטית,[3] שכן דווקא החופש להתבטא מגשר על הפער בין היותנו מדינה יהודית לבין היותנו דמוקרטיה. הזכות מהווה בסיס לשלל חירויות הפרט שלא ניתן לקיימם מבלי להגן עליה,[4] וכבר בשנות החמישים היא הוגדרה כזכות עילאית.[5]

    השינויים הגלובליים ביחס לזכות לחופש הביטוי:

    השינוי העולמי ביחס אליה החל במעבר ממשטרים אוטוקרטיים בהם המלך הוא כל יכול למשטרים דמוקרטים בהם המנהיג עובד מטעם העם ולמענו.[6] כבר לפני מאות שנים הוגי דעות ברחבי העולם,[7] קבעו שלא ניתן לקיים חברה ללא חופש ביטוי במשטר דמוקרטי. וגם כיום ברחבי העולם גורסים מלומדים כי האינטרס החשוב הגלום בזכות הביטוי, הוא למעשה החובה המוטלת על כל אדם להיות סובלני כלפי דעות מנוגדות ואף מסוכנות לשלו.[8]

    החובה של המדינה ביחס לחופש הביטוי:

    הזכות מכילה באמתחתה חובה של המדינה לעשות פעולות להגשמתה ומטילה עליה חובה שלא לפגוע בה – זכות שלילית וזכות חיובית.[9] כך למשל בפרסום שלטים בחוצות העיר, על העירייה להקצות מקום ייעודי לכך ובמקביל לא למנוע את פרסומם או לפגוע בתוכנם. הזכות אפוא, חלה על כל ביטוי: בכתב, בדיבור, במיצג, בשריפת דגל,[10] בביטויים סוטים,[11] ואף בפרסום שקרי.[12] מאידך, יש הגורסים שיש לתחום את גדריה של הזכות והכוונה היא שניתן לומר כמעט הכל.[13] מהו המעט שחל איסור לאומרו?[14] התשובה היא שחופש הביטוי לא יחול על אמרה אשר: "מזעזעת את אמות הסיפים של הסובלנות ההדדית".[15] כלומר, כאשר ישנה פגיעה ברגשות באופן עז יוביל הדבר להגבלתה של הזכות.[16] בג"צ "קול העם" המכונן, הציב את מבחן "הוודאות הקרובה"[17] שבאמצעותו ניתן להעריך מהו הביטוי שבמידה ולא ייחסם קרוב לוודאי שערך אחר, חשוב יותר, ייפגע באופן ממשי ומיידי. צא ולמד, רק במקרים חריגים הזכות תיסוג מפני ערכים אחרים, שכן זכות היסוד ממנה הא נגזרת מבטאת את הסובלנות של האדם כלפי האחר גם אם דעותיו מנוגדות מאוד לצו מצפונך.[18] ברבות השנים התפתחו מבחנים לאיזונים ערכיים בין הזכות לבין ערכים אחרים.[19] במשפט המודרני מקובל לתאר מודל דו שלבי אשר בוחן את היקפה של הזכות ומידת ההגנה עליה.[20] בשלב הראשון בוחנים על מה היא חלה ובשלב השני בוחנים האם קיימת הצדקה לפגוע בה.[21] הבדיקה בשלב השני נעשית בישראל באמצעות "פסקאות ההגבלה", אשר מורכבות משלושה שלבים.[22] בשלב הראשון בודקים האם החוק פוגע בזכות, בשלב השני האם הפגיעה מוצדקת [23] – כלומר האם יש למנוע את קיומה של הזכות "בכל היקפה"[24] – שלב זה ידוע כמבחני המידתיות במסגרתם בוחנים האם ההגבלה היא מידתית ובעלת תועלת והאם אין אמצעי פוגעני פחות להגביל את הזכות, במידה שההגבלה על הזכות אינה חוקתית עוברים למבחן השלישי ובוחנים את תוצאת הפגיעה וקובעים האם ראוי להגביל את הזכות, אם לאו, ובאיזו דרך.

    משרדנו עוסק במקרים בהם נפגע חופש הביטוי, אנו נעמוד כחומה בצורה עבור לקוחותינו כדי שיוכלו להביע באופן חופשי את אשר על ליבם.

     

    חופש הביטוי שלכם נפגע? אתם מוזמנים לפנות אלינו כבר עתה לטלפון 04-8100170

     

    [1]   אהרון ברק, הזכות החוקתית ובנותיה בעמ' 723.

    [2]  שם שם.

    [3]  בג"צ 6126/94 סנש נ' רשות השידור, פ"ד נג (3) 817, 828 (1999).

     [4]   אהרון ברק "חופש הביטוי ומגבלותיו" הפרקליט מ, א 6 (1990).

     [5]   בג"צ 73/53 חברת "קול העם" בע"מ נ' שר הפנים, ז 871, 878 (1953).

    [6]  שם בעמ' 876.

      [7]  המשורר מילטון, בחוברת שלו "את החופש לדעת, להביע ולהתווכח בחריפות ולפי המצפון" (1644), כתב "תן לי, מעל לכל חופש אחר". מתוך בג"צ קול העם שם בעמ' 878.

    [8] Ex parte O’Brein 2 K.B. 361, 382 (1923) השופט סקרוטון: "הנך באמת מאמין בחופש הדיבור, אם נכון אתה להרשותו גם לאנשים אשר דעותיהם נראות בעיניך מוטעות ואף מסוכנות".

    [9]אהרון ברק, הזכות החוקתית ובנותיה בעמ' 724.

    [10] Texas v. Johnson, 491 U.S 397 (1989) ראו גם בג"ץ 606/93 קידום יזמות ומו"לות (1981) בע"מ נ' רשות השידור, מח(2) 001, 5 (1994). מפי כבוד השופטת דליה דורנר: "חופש הביטוי אינו חל רק על ביטויים שבקונצנזוס המקובלים על הכול. חשיבותו היא בתחולתו של דעות מרגיזות ואף פוגעות".

    [11]  בג"צ 399/85 כהנא נ' הוועדה המנהל של רשות השידור פ"ד מא(3) 255, 278 (1985).

    [12]   אהרון ברק, הזכות החוקתית ובנותיה בעמ' 736 – ההסבר לזה נובע מכך שאת השקר אין להשתיק אלא יש להסביר  אותו ולחנך כנגדו; להרחבה ראה לעיל ה"ש 15 אהרון ברק, חופש הביטוי ומגבלותיו בעמ' 11.

    [13]  בג"צ קול העם  בעמ' 876.

    [14] הכוונה אינה במובן הצר אלא פרסום ביטוי במגוון אמצעים.

    [15] בג"צ סנש בעמ' 839.

    [16] אהרון ברק, הזכות החוקתית ובנותיה: ברק מסביר כי למעשה ההגנה על רגשות היא שמירה על כבוד האדם ויהיה צורך לאזן בין הזכויות הנגזרת הזכות לחופש הביטוי והזכות לאישיות.

    [17]   בג"צ קול העם– צריך לעמוד במבחן של וודאות קרובה.

    [18]  בג"צ כהנא בעמ' 277.

    [19] אהרון ברק מידתיות במשפט 53 (2010);

    [20] שם אהרון ברק מידתיות במשפט בעמ' 43.

    [21] שם אהרון ברק מידתיות במשפט בעמ' 44.

    [22] ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי פ"ד מט(4) 211 (1995).

    [23] אהרון ברק, מידתיות במשפט בעמ' 51.

    [24] שם בעמ' 52.

    הקביעה המשפטית לחופש הביטוי

      • איך לבחור עורך ירושה תותח בתחום? • ענייני ירושה בחיפה - לפנות לעורך דין מומחה • עורך דין ייפוי כוח מתמשך בחיפה • עורך דין ייפוי כוח מתמשך בקריות • תפקיד של עורך דין נדלן חיפה • לפני כל עסקת מקרקעין בחיפה יש לפנות למומחה • מה תפקידו עורך דין לענייני צוואה בחיפה? • כיצד בוחרים עורך דין ייפוי כוח מתמשך בקריות? • מהי המשמעות של צו ירושה? • מהם דיני עבודה? • מתי יש צורך בשירותיו של עורך דין חוזים בחיפה? • מה תפקידו המרכזי של עורך דין נדלן? • מדוע חשוב לבחור עורך דין עבור דיני עבודה? • מה חשוב לדעת על עורך דין ירושות? • דיני עבודה בקריות - תפקידו המרכזי של עורך דין • מדוע חשוב לבחור בצורה נכונה עורך דין לענייני ירושה בחיפה? • מה תפקידו עורך דין ייפוי כוח מתמשך בחיפה? • עורך דין לשון הרע חיפה • עורך דין דיני עבודה חיפה • עורך דין מקרקעין חיפה • איך לבחור עו"ד צוואות וירושות ? • חופש הביטוי על לוחות המועדות בעיר • ביטול הפקעה • חוקי הפקעה • התיישנות תביעת פיצויים בגין הפקעה • הורחבה האפשרות לתבוע פיצויים בגין שהות בגטאות ברומניה • דיני ירושה • כל מה שרציתם לדעת על חל"ת בתקופת הקורונה • ייפוי כוח מתמשך – צוואה בחיים • עבודה בוולט – זכויות עובדים • בקשה להארכת מועד ועיכוב ביצוע פסק דין • הריסת בית המחבל שרצח את עמית בן יגאל • ביטול חוזה בתקופת הקורונה • סימון אצבע משולשת מהווה הטרדה מינית! • זכאות לימי חופשה • מגבלות על הבעלות במקרקעין • הפחתת מס הרכישה • התעמרות בעבודה • עו"ד לתביעת עבודה כנגד גניבה ממעסיק • עו"ד לתביעה נגד קבלן על איחור במסירת דירה • עו"ד לתביעה כספית • גניבה ממעסיק • תביעה נגד עורך דין • עורך דין לנזק גוף • תביעת לשון הרע • אימוץ על-ידי ידועים בציבור • ניצולי שואה מרומניה מקבלים פיצוי מגרמניה • לקבוע את העתיד לפני המוות • עורך דין לתביעה נגד העירייה • התנגדות לצוואה • נאמן בצוואה • צוואה – קביעת העתיד • ייפוי כוח מתמשך – המדריך השלם להורדה • עורך דין לתביעת שכר עבודה בחיפה • ידועה בציבור זכאית לקצבת שארים • עורך דין צוואות בחיפה • עורך דין מנהל עיזבון בחיפה • עורך דין מנהל עיזבון בקריות • עורך דין הוצאת דיבה בקריות • עורך דין צוואות בקריות • מס ירושה • עורך דין מנהל עיזבון • האם אתם יורשים? • ביטול תוקפה של צוואה • בג"ץ האריך את תקופת ההתיישנות • צמצום השימוש במזומן • המדינה פועלת לצמצום השימוש במזומן • התיישנות תביעה אזרחית • חוזים יש לקיים • סכסוך ירושה בנחלה חקלאית • "יום המכירה" בהסכם תמ"א 38/2 • אחריות נזיקית של עובד ציבור • אחריות המדינה בנזיקין • זכית במשפט?! עכשיו תשלם מס • כתיבת צוואה • פגיעת מיקרו-טראומה • יורש נחלה חקלאית בצוואה לא צריך לפצות את אחיו • עו"ד לתביעה נגד קבלן דירות בקריות • אפליה בקבלה לעבודה מחמת הריון • סמכות ייחודית בבית הדין לעבודה • עורך דין לפיטורים בקריות • עורך דין לתביעת דיבה בחיפה • עסקאות נוגדות במקרקעין • סמכות בית המשפט לענייני משפחה • תורת המיקרו-טראומה (פגיעה בעבודה) • שכרת דירה חדשה שנרכשה מקבלן?! אתה מחויב לקבלן • ועדת הערר נגד רשות המסים • ועדת הערר דחתה את טענות העירייה • פציעה בדרך לעבודה • מתנה היא חלק מהרכוש המשותף • חוות דעת רפואית במוסד לביטוח לאומי • פגיעה בפרנסה = לשון הרע • ידועים בציבור זכאים לקצבת שארים • ירושה בנחלה חקלאית • העברת דירה אגב גירושין – היבטי מס • עורך דין לביטול צוואה בקריות • ירושה מיידית במות המוריש • אחרי 40 שנים נקבע אין יורשים נוספים • צוואה מנשלת – החשיבות הרבה בהכנת התיק המשפטי • תאונות עבודה ומה שביניהן • דרישות צורניות של צוואה • סכסוך בבית משותף וזכויות בניה • רווח הוני או רווח פירותי? • נישול הילד מצוואה • החלטת מיסוי:1063/17, שינויי מבנה, מיזוגים ופיצולים – מיזוג שותפויות בהתאם לחלק ה-2 לפקודת מס הכנסה • החלטת מיסוי : 1983/17 – הכללת תוסף דלק בדו"ח החודשי של חברה כחלק מהחזר התשומות על הדלק • עמותה המקבלת תרומה מישות זרה • סוגי המס במדינת ישראל • הסכם מתנה • הבטחת הכנסה • דמי אבטלה • עוסק חייב לרשום תקבול בספרים • רשות המסים בודקת את הכנסות נהגי המוניות • לשון הרע • פגם של טעות בחוזה • חוזה למראית עין • דיני חוזים • פירוק שיתוף • צווי הגנה / מניעת הטרדה מאיימת • הסתלקות מירושה • הסכם חלוקה בין יורשים • עריכת צוואה • מהי ירושה? • הסכם ממון • הסכם קיבוצי חל על כלל העובדים במפעל • עובד עצמאי זכה לקבל דמי אבטלה • האם היורש צריך לשלם למטפל סיעוד? • קיזוז ממשכורת של עובד • בחינת קיומם של יחסי עובד מעביד • הכל על ​ייפוי כוח מתמשך – הסבר מלא – עו"ד לדיני ירושה וצוואות • עו"ד תאונות עבודה • עורך דין ייפוי כוח מתמשך • עורך דין חוזים

    לקבלת יעוץ ותיאום פגישה

    השאירו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

      פרסום עורכי דין באינטרנט פרסום עורכי דין באינטרנט