כאשר אדם הולך לעולמו הוא מותיר אחריו במרבית הפעמים חובות, זכויות ונכסים, סך כל אלה למעט גמל, פנסיה וכספי ביטוח מכונים בשפה המשפטית עזבון, כלומר האדם משאיר לאחר מותו את מה שעזב בלכתו.

באופן עקרוני כאשר אדם הולך לעולמו כל עזבנו עובר ליורשיו על פי דין, למעט אם השאיר אחריו צוואה בה הוא מצווה את רכושו לפלוני אלמוני.

חוק הירושה קובע כי חלוקת העזבון ליורשים לפי הדין או הזוכים לפי הצוואה תיעשה רק לאחר שנוכו ההוצאות הכרוכות בקבורה ובלוויית המוריש, הוצאות צו הירושה או צו קיום הצוואה, חובות נוספים שהיו למוריש לפני מותו לרבות כאלו שנוצרו בעקבות קשר אישות ורק לאחר מכן יחולק שאר הרכוש בין הזוכים או היורשים. חשוב לציין כי במידה והחובות עולים על הזכויות אין היורשים חייבים בחובות העיזבון, קרי היורשים גם מתוקף הדין ו/או מכוח צוואה לא יצטרכו להוציא מכיסם כאשר סך החובות מן העיזבון עלה על הזכויות.

מהי ירושה?

כאמור כאשר אדם הלך לעולמו הוא מותיר אחריו עיזבון. ירושה היא בעצם הדרך לקבל את המצוי בו אם זה ע"פ הדין או על פי צוואה כתובה – חשוב לציין כי בשני המקרים על הטוען לירושה להגיע לרשם הירושות ולהגיש בקשת קיום אם לירושה ואם לצוואה.

כשירים לרשת את האדם כל מי שהיה בחיים בזמן שמת ומי שנולד תוך 300 ימים לאחר מותו, אלא אם כן הוכח שהוא נוצר לאחר מכן. זכויות הירושה של הילד, לא תלויות בשאלה אם ההורים שלו היו נשואים או לא, מכאן כי גם ילדים מאומצים זכאים לרשת את הוריהם המאמצים והביולוגיים. שיטת הירושה עליה מבוסס החוק הישראלי היא מעגלי הקרבה למוריש.

ילדיו של המוריש יירשו אותו לפני ההורים שלו וההורים שלו יירשו אותו לפני ההורים שלהם. כל אחד מקרובי המשפחה למעגלי הירושה השונים ייחלקו את החלק שלהם ביניהם. ילד מאומץ יכול לרשת את הוריו הביולוגים והוריו יכולים לרשת אותו.

צוואה

צוואה היא מסמך משפטי שמאפשר לאדם להעביר את העיזבון לאנשים על פי רצונו ובלא קשר לרשימת היורשים שלו לפי הדין ולחלק אותו כראות עיניו. החוק מכיר בארבע דרכים ליצירת צוואה, בכתב יד, בפני עדים, רשות או בעל פה. בצוואה בכתב יד חייבים להופיע חתימה, תאריך והיא צריכה להיכתב כולה על ידי המצווה. צוואה בעדים צריכה להיעשות בנוכחות שני עדים שאף אחד מהם לא קטין או פסול דין לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ”ב-1963 שיחתמו ויאשרו שזו הצוואה של האדם. צוואה בפני רשות תיעשה בפני חבר בית דין דתי, רשם לענייני ירושה או שופט בית המשפט לענייני משפחה.

מלבד הדרישות הצורניות, הצוואה חייבת לעמוד במספר תנאים מהותיים. סעיף 33 לחוק לא מאפשר לקיים הוראות שלא ניתן להבין מהן את זהות המצווה או המשמעות שלהן. סעיף 30 מאפשר לבית המשפט לבטל הוראות שנכתבו תחת כפייה, תרמית, תחבולה, איום או השפעה בלתי הוגנת. הטוען לאחת מהעילות האמורות צריך להוכיח את קיומן.

התקשר עתה לעורך דין מומחה בדיני צוואות וירושות – 04-8100170