דף הבית > ביטול הפקעה

ביטול הפקעה

השיקולים של בימ"ש בביטול הפקעה גם מכוח הפקודה וגם מכוח החוק, הם החובה בקיום צורך ציבורי בשל הפגיעה בזכות הקנין. ובהקשר זה נוסחו שלושה תנאים, קיומו של צורך ציבורי מסוים ומוגדר; זיקתו של הצורך הציבורי המסוים למקרקעין המיועדים להפקעה; וקיום צורך בהפקעת המקרקעין המסוימים כדי לממש את הצורך הציבורי (עע"מ 2784/15 פתח תקווה)

עילות לביטול הפקעה:

בפקודה עילה מרכזית היא זניחת/השתהות המדינה בקיום המטרה הציבורית (בג"ץ 2390/96 קרסיק) הבעיה שנעוצה בכך היא שעל פי פקודת הקרקעות לפני התיקון המחוקק לא עיגן את הזכות לבטל את ההפקעה או להעניק פיצוי (בג"ץ 2390/96 קרסיק). ברם הבסיס הנורמטיבי של ביטול ההפקעה גלום במשפט הציבורי ולכן תמיד ניתן לטעון כי הזיקה בין המטרה הציבורית נשוא הקרקע נחלשה מאוד ולכן יש להורות על ביטול ההפקעה על דרך העיקרון (בג"ץ 2390/96 קרסיק). אחד השיקולים של בית משפט במקרה זה יהיה ההשפעה של חוק יסוד כבוד האדם הקובע שאין פוגעים בקניינו של אדם (בג"ץ 2390/96 קרסיק) כמו כן, עצם שינוי המטרה הציבורית באופן מהותי יכול בהחלט להשפיע על החזרת הקרקע לאדם פלוני שהקרקע שלו נלקחה (בג"ץ 2390/96 קרסיק).

שיקול נוסף הוא האם ניתן למצוא אמצעי פוגעני פחות כמו למשל קידום הליכי תכנון חדשים ליזמים (בג"ץ 2390/96).ואולם חשוב לציין כי בהחלטה הסופית בהלכת קרסיק נקבע שיש להמתין להחלטת המחוקק, לכן קשה לקבוע באיזו רוח בית המשפט יקבל עתירה לביטול השבה(יפעת הולצמן גזית). זאת בשים לב לשיהוי המהותי בהגשת עתירה מסוג זה (בג"ץ 3240/15 ענאתא)

מסלול נוסף הוא עתירה כנגד חוקיות ההפקעה בטענה שהתקבלה בשל חוסר סמכות ובהליך בלתי תקין ( עע"פ 1149/07 ועד מושב מל"ל) אלא שבמקרה זה סביר להניח שהשיהוי הרב ימנע סעד בעילה זו (עע"ם 7142/01 הוועדה המקומית חיפה). כמו כן, ניתן לתקוף את ביטול ההפקעה באמצעות הישענות על הדין הכללי בדיני עשיית עושר ולא במשפט (9631/05 ארד נ' מדינת ישראל).

בהתאם לחוק התכנון, העילה המרכזית גם היא זניחת המטרה הציבורית. במקרה זה ישנן שתי דרכים: האחת היא באמצעות הגשת תוכנית חדשה על המגרש שבבעלותו ובקשה לשינוי ייעוד לפי סעיף 62א(10) לחוק כך שהקרקע למעשה תחדל מלשמש בייעוד שלשמו שונתה לצורך ההפקעה מכוח תכונית לפי סעיף 189 לחוק. אם המדינה תדחה את התוכנית לשינוי הייעוד ניתן יהיה להגיש עתירה כנגד ההחלטה ובמסגרתה לבקש את ביטול ההפקעה בהתאם לסעיף 188(א)(ב) לחוק (עע"מ 2784/15 עריית פתח תקווה). בנוסף ניתן לעתור לביטול ההפקעה באופן ישיר בשל זניחת הצורך הציבורי (סעיף 195(2) לחוק). במקרה של שינוי ייעוד הצורך הציבורי נקבע כי על הרשות להפקיע את הקרקע מחדש ולהעניק לבעלים של פתחון פה (בג"ץ 2390/96 קרסיק עמ' 672). שיקול נוסף הוא במידה שניתן פיצוי, האם הוא מנתק זיקה בין הבעלים לקרקע (בג"ץ 2390/96 קרסיק, עמ' 675). בנוסף לפי סעיף 195 לחוק לאחמד יש אפשרות לרכוש את הקרקע מחדש באותו שווי שרכשו ממנו בצירוף השבחה (יפעת הולצמן גזית( או לחלופין לקבל את הקרקע חינם במידה ולא שולם פיצוי (בג"ץ 2390/96 קרסיק).

בסיכומו של דבר:

הליך ביטול הפקעה הוא אחד המורכבים בעולם המקרקעין ולכן דרוש עורך דין מנוסה בתחום אשר יידע להתמווד עם הרשויות אשר הפקיעו את המקרקעין.

לקבלת יעוץ ותיאום פגישה

השאירו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

ביטול הפקעה

עילות לביטול הפקעה:

בסיכומו של דבר:

פקודת הקרקעות

לקבלת יעוץ ותיאום פגישה

השאירו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

מאמרים וחדשות

כל מה שרציתם לדעת על חל"ת בתקופת הקורונה

ייפוי כוח מתמשך – צוואה בחיים

עבודה בוולט – זכויות עובדים