דף הבית > חופש הביטוי

חופש הביטוי

חופש הביטוי משתרע על היחסים שבין הפרט לשלטון ולא באופן אופקי שבין פרט לפרט.[1] ואולם, ניתן לומר שהזכות היא צד אחד של המטבע שמצידו השני ישנה פגיעה לכאורה בפרט אחר. כך למשל הזכות של עיתונאי לפרסם ידיעות יכולה לפגוע בשמו הטוב של האחר. לפיכך האיזון הוא בין זכותו של פרט אחד לחופש ביטוי כלפי רשויות השלטון, לבין זכותו של פרט אחר כלפי הרשויות ל"שם טוב", וכדומה.[2] אנו סבורים שהזכות מבטאת את היותנו מדינה יהודית ודמוקרטית,[3] שכן דווקא החופש להתבטא מגשר על הפער בין היותנו מדינה יהודית לבין היותנו דמוקרטיה. הזכות מהווה בסיס לשלל חירויות הפרט שלא ניתן לקיימם מבלי להגן עליה,[4] וכבר בשנות החמישים היא הוגדרה כזכות עילאית.[5]

השינויים הגלובליים ביחס לזכות לחופש הביטוי:

השינוי העולמי ביחס אליה החל במעבר ממשטרים אוטוקרטיים בהם המלך הוא כל יכול למשטרים דמוקרטים בהם המנהיג עובד מטעם העם ולמענו.[6] כבר לפני מאות שנים הוגי דעות ברחבי העולם,[7] קבעו שלא ניתן לקיים חברה ללא חופש ביטוי במשטר דמוקרטי. וגם כיום ברחבי העולם גורסים מלומדים כי האינטרס החשוב הגלום בזכות הביטוי, הוא למעשה החובה המוטלת על כל אדם להיות סובלני כלפי דעות מנוגדות ואף מסוכנות לשלו.[8]

החובה של המדינה ביחס לחופש הביטוי:

הזכות מכילה באמתחתה חובה של המדינה לעשות פעולות להגשמתה ומטילה עליה חובה שלא לפגוע בה – זכות שלילית וזכות חיובית.[9] כך למשל בפרסום שלטים בחוצות העיר, על העירייה להקצות מקום ייעודי לכך ובמקביל לא למנוע את פרסומם או לפגוע בתוכנם. הזכות אפוא, חלה על כל ביטוי: בכתב, בדיבור, במיצג, בשריפת דגל,[10] בביטויים סוטים,[11] ואף בפרסום שקרי.[12] מאידך, יש הגורסים שיש לתחום את גדריה של הזכות והכוונה היא שניתן לומר כמעט הכל.[13] מהו המעט שחל איסור לאומרו?[14] התשובה היא שחופש הביטוי לא יחול על אמרה אשר: "מזעזעת את אמות הסיפים של הסובלנות ההדדית".[15] כלומר, כאשר ישנה פגיעה ברגשות באופן עז יוביל הדבר להגבלתה של הזכות.[16] בג"צ "קול העם" המכונן, הציב את מבחן "הוודאות הקרובה"[17] שבאמצעותו ניתן להעריך מהו הביטוי שבמידה ולא ייחסם קרוב לוודאי שערך אחר, חשוב יותר, ייפגע באופן ממשי ומיידי. צא ולמד, רק במקרים חריגים הזכות תיסוג מפני ערכים אחרים, שכן זכות היסוד ממנה הא נגזרת מבטאת את הסובלנות של האדם כלפי האחר גם אם דעותיו מנוגדות מאוד לצו מצפונך.[18] ברבות השנים התפתחו מבחנים לאיזונים ערכיים בין הזכות לבין ערכים אחרים.[19] במשפט המודרני מקובל לתאר מודל דו שלבי אשר בוחן את היקפה של הזכות ומידת ההגנה עליה.[20] בשלב הראשון בוחנים על מה היא חלה ובשלב השני בוחנים האם קיימת הצדקה לפגוע בה.[21] הבדיקה בשלב השני נעשית בישראל באמצעות "פסקאות ההגבלה", אשר מורכבות משלושה שלבים.[22] בשלב הראשון בודקים האם החוק פוגע בזכות, בשלב השני האם הפגיעה מוצדקת [23] – כלומר האם יש למנוע את קיומה של הזכות "בכל היקפה"[24] – שלב זה ידוע כמבחני המידתיות במסגרתם בוחנים האם ההגבלה היא מידתית ובעלת תועלת והאם אין אמצעי פוגעני פחות להגביל את הזכות, במידה שההגבלה על הזכות אינה חוקתית עוברים למבחן השלישי ובוחנים את תוצאת הפגיעה וקובעים האם ראוי להגביל את הזכות, אם לאו, ובאיזו דרך.

משרדנו עוסק במקרים בהם נפגע חופש הביטוי, אנו נעמוד כחומה בצורה עבור לקוחותינו כדי שיוכלו להביע באופן חופשי את אשר על ליבם.

חופש הביטוי שלכם נפגע? אתם מוזמנים לפנות אלינו כבר עתה לטלפון 04-8100170

[1] אהרון ברק, הזכות החוקתית ובנותיה בעמ' 723.

[2] שם שם.

[3] בג"צ 6126/94 סנש נ' רשות השידור, פ"ד נג (3) 817, 828 (1999).

[4] אהרון ברק "חופש הביטוי ומגבלותיו" הפרקליט מ, א 6 (1990).

[5] בג"צ 73/53 חברת "קול העם" בע"מ נ' שר הפנים, ז 871, 878 (1953).

[6] שם בעמ' 876.

[7] המשורר מילטון, בחוברת שלו "את החופש לדעת, להביע ולהתווכח בחריפות ולפי המצפון" (1644), כתב "תן לי, מעל לכל חופש אחר". מתוך בג"צ קול העם שם בעמ' 878.

[8] Ex parte O’Brein 2 K.B. 361, 382 (1923) השופט סקרוטון: "הנך באמת מאמין בחופש הדיבור, אם נכון אתה להרשותו גם לאנשים אשר דעותיהם נראות בעיניך מוטעות ואף מסוכנות".

[9]אהרון ברק, הזכות החוקתית ובנותיה בעמ' 724.

[10] Texas v. Johnson, 491 U.S 397 (1989) ראו גם בג"ץ 606/93 קידום יזמות ומו"לות (1981) בע"מ נ' רשות השידור, מח(2) 001, 5 (1994). מפי כבוד השופטת דליה דורנר: "חופש הביטוי אינו חל רק על ביטויים שבקונצנזוס המקובלים על הכול. חשיבותו היא בתחולתו של דעות מרגיזות ואף פוגעות".

[11] בג"צ 399/85 כהנא נ' הוועדה המנהל של רשות השידור פ"ד מא(3) 255, 278 (1985).

[12] אהרון ברק, הזכות החוקתית ובנותיה בעמ' 736 – ההסבר לזה נובע מכך שאת השקר אין להשתיק אלא יש להסביר אותו ולחנך כנגדו; להרחבה ראה לעיל ה"ש 15 אהרון ברק, חופש הביטוי ומגבלותיו בעמ' 11.

[13] בג"צ קול העם בעמ' 876.

[14] הכוונה אינה במובן הצר אלא פרסום ביטוי במגוון אמצעים.

[15] בג"צ סנש בעמ' 839.

[16] אהרון ברק, הזכות החוקתית ובנותיה: ברק מסביר כי למעשה ההגנה על רגשות היא שמירה על כבוד האדם ויהיה צורך לאזן בין הזכויות הנגזרת הזכות לחופש הביטוי והזכות לאישיות.

לקבלת יעוץ ותיאום פגישה

השאירו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

חופש הביטוי

השינויים הגלובליים ביחס לזכות לחופש הביטוי:

החובה של המדינה ביחס לחופש הביטוי:

הקביעה המשפטית לחופש הביטוי

לקבלת יעוץ ותיאום פגישה

השאירו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

מאמרים וחדשות

כל מה שרציתם לדעת על חל"ת בתקופת הקורונה

ייפוי כוח מתמשך – צוואה בחיים

עבודה בוולט – זכויות עובדים