דף הבית >
סמכות בית המשפט לענייני משפחה
הקדמה
תמ"ש (ת"א) 27640-06-18 י.א נ' ש.ז (פורסם בנבו 29/10/18)
פסק הדין נסב על בקשה לדחייה על הסף בטענה של היעדר סמכות עניינית.
המבקש 1 והמשיבות הינם אחים. המחלוקת מושא התובענה דנא הינה בנוגע לנכס מקרקעין המצוי בירושלים (להלן: הדירה). הדירה רשומה על שם חתנו של המבקש 1. הוא המבקש 2.
לטענת המשיבות, המבקש 1 מכר דירה שהייתה בבעלות אבי הצדדים (להלן: האב), ובכספי התמורה רכש את הדירה. דירה זו נרשמה (כך לפי הנטען) למראית עין על צד ג'. המשיבות עותרות להצהיר, כי הדירה כלולה בעיזבון האב וכי יש לרושמה על שם יורשיו.
עובדות המקרה
המבקשים טוענים, כי דין התביעה להידחות על הסף מחוסר סמכות עניינית. לטענת המבקשים, מאחר שהמשיבות וצד ג' אינם בני משפחה אין לבית המשפט לענייני משפחה סמכות עניינית לדון בתובענה.
ואכן המבקשים צודקים שהמשיבות וצד ג' אינם בני משפחה, כהגדרתם בסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"כ-1995 (להלן: החוק). לכן, נאמר כי אין לבית המשפט סמכות עניינית לדון בתובענה מכוח הסעיף האמור. אלא שנקבע שסמכותו של בית המשפט קמה מכוח סעיף 1(6)(ה) לחוק. סעיף זה קובע, כי המונח "ענייני משפחה" שבסעיף 3(א) לחוק כולל תובענה לפי "חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו".
דיון והכרעה
ההלכה הפסוקה בנוגע למונח "תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה" היא, שהוא כולל גם תובענה בנושא היקפו של העיזבון הנובע מהירושה, ובלבד שהסכסוך ה"ירושתי" תרם תרומה ממשית ליצירתה של עילת התביעה (רע"א 5267/14 אמיר דוד לוין נ' דליה שיוביץ (פורסם בנבו) השאלה בכגון דא הינה מהו היסוד הדומיננטי בסכסוך – זה האזרחי או זה ה"ירושתי". לשם כך, יש לבחון נתונים אובייקטיביים, כאופי הסכסוך והקשרוֹ לפטירת המנוח, אך ישנה חשיבות גם לפן הסובייקטיבי הבוחן את האופן שבו הצדדים עצמם משקיפים על המחלוקת ביניהם, האם כסכסוך הקשור לירושה או שמא כמחלוקת שעיקרה אזרחית.
מאחר שהמשיבות טענו, כי הדירה היא חלק מעיזבון האב שעה שנרכשה מכספי תמורת מכירת דירתו, הרי מדובר במחלוקת קלאסית בין יורשים בנוגע להיקף העיזבון. זאת ועוד, מבחינה מהותית המחלוקת ניטשה בין המבקש 1 לבין המשיבות, שהינם בני משפחה ויורשים. הטענה היא, שהמבקש 1 פעל כנאמנו של האב אך שלח ידו בכספיו.
עוד נקבע כי אין לקבל את טענת המבקשים, לפיה הגשת התביעה גם כנגד צד ג' (שאיננו יורש של האב) מאיינת את האפשרות לראות בהליך דנא "תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה". בפרשת לוין נפסק, כי בכפוף לכך שהתובענה הינה בעלת מאפיין ירושתי דומיננטי, אין הצדקה להגביל את סמכות בית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענות בהן הצדדים הם יורשים בלבד. כאשר התובענה היא נגד צד ג' (מי שאינו בן משפחה או יורש), יש לבחון את עוצמת הקשר בין סכסוך הירושה (החזית בין היורשים לבין עצמם) לבין הסכסוך "האזרחי" (בין מי מהם לבין צד ג').
לאור כל האמור, נקבע כי הסכסוך בין המשיבות לבין ד' הינו "סכסוך בקשר לירושה", ולכן מצוי בסמכות בית משפט זה.
ניתן ללמוד מהאמור לעיל כי בבית המשפט לענייני משפחה אין פירוש דווקני למושג "בני משפחה" ודומה כי כאשר חלק מהנתבעים הם בני משפחה ועילת התביעה המרכזית היא סכסוך במשפחה הסמכות תהא לבית המשפט לענייני משפחה, צריך לזכור – בית המשפט לענייני משפחה הינו ערכאת שלום בה יושבים שופטים מיומנים במקרי משפחה, אך זה לא אומר שאינם יכולים לפתור מחלקות מהדין הכללי. לכן, אין כל טעם להעביר סכסוכים מאין אלה לדיון אזרחי גרידא.
ליעוץ והכוונה אסטרטגית בתיקי בית משפט אנא פנה למשרדנו כבר עתה בטלפון מספר 04-8100170
תחומי התמחות נוספים
-
• עורך דין קניית דירה














































































































































לקבלת יעוץ ותיאום פגישה
השאירו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם
מאמרים וחדשות


כל מה שרציתם לדעת על חל"ת בתקופת הקורונה
ככלל חל"ת היא יציאת העובד לחופשה בהסכמה של המעסיק מבלי שיחסי העבודה ינותקו כליל. ואולם בעקבות משבר הקורונה המדינה ביקשה להשתמש בכלי זה כדי ל"עדן" את הקפאת יחסי העבודה בין הצדדים בכך שהיא יזמה את…
ייפוי כוח מתמשך – צוואה בחיים
אתם יכולים לקבוע מה ייעשה כאשר תגיעו לאי כשירות – כבר כעת! בניגוד למה שהיה נהוג בעבר כיום כולם יכולים לשלוט על עתידים מבלי שלבית משפט ולאפוטרופוס תהיה אפשרות להתערב בחייהם. חשוב לציין שלא רק…