דף הבית > עמותה המקבלת תרומה מישות זרה

עמותה המקבלת תרומה מישות זרה

רצון המחוקק:

כידוע, ממשלות ישראל האחרונות מנסות "לסמן" תרומות המגיעות לעמותות בישראל, בעיקר כאלה המגיעות מישויות זרות, והכל במטרה למנוע "התערבות" של מדינה זרה במרקם היחסים העדין של המדינה. אמנם, התיקון לחוק רוכך כך שנציגי עמותות הממומנות על ידי מדינות זרות לא יידרשו לענוד תגי זיהוי בדיונים בכנסת או במשרדי הממשלה, אך יש כאלה שטוענים כי חוק זה מזכיר הוראות ממשטרים אפלים ומטרתו "לסמן" את האויבים מבית, ולפגוע באלה המנסים לערער את השלטון השולט.

החוק המצוי:

כדי לבאר את הסוגיה, נפנה תחילה לחוק העמותות, תש"ם-1980 (להלן: "חוק העמותות") אשר קובע בס' 36א(ב) כי על עמותה ישראלית אשר מקבלת תרומות העולות על 20,000 ₪ מישות זרה, חלה החובה להודיע לרשם העמותות כדי שזה יפרסם את נותן התרומה, כמו כן עליה לציין את מטרת התרומה, תנאיי התרומה, וכמובן את סכום התרומה הכולל. בניגוד לאמור, במידה ואין מדובר בישות זרה, החוק קובע כי ישנם מצבים בהם אין חובה לפרסם את זהות התורם, למשל תרומה הנמוכה מ- 20,000 ₪ לשנה וכן על-ידי בקשה מנומקת לשר המציינת מדוע יש להסיר את שמו של התורם.

גם ס' 2 לחוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, תשע"א-2011 (להלן "חוק חובת גילוי") קובע כי מי שקיבל תרומה מישות זרה כלשהי מחויב בגילוי התורם, סכום התרומה ומטרתה, ואף נקבע כי עמותה שרובה נתמכת על-ידי מדינה זרה מחויבת לציין זאת בדו"ח (סעיף 5(א)א לחוק חובת גילוי) בנוסף על חובת גילוי שמו של התורם, על עמותה המקבלת תרומה מישות זרה כלשהי לדווח לבנק ישראל כאשר היקף התרומות שווה ל-20 מיליון דולר ארה"ב לפחות, או שיתרת השקעותיו בתוספת יתרת הנכסים הפיננסים מחוץ לישראל הינה 20 מיליון דולר ארה"ב.

יש לציין כי החוק מחייב גילוי רק כאשר התרומה מגיעה מישות הזרה, שהיא מדינה, חברה או אורגן כלשהו של מדינה זרה, דהיינו, אדם זר שמעוניין לתרום באופן פרטי לא נכנס לגדרי החוק.

הבעיות:

הבעיה העיקרית בחוק הנ"ל טמונה בכך שישנם רבים מהתורמים אשר מעוניינים לשמור על הפרטיות לחלוטין ולכן יכול שהחוק יוביל לפגיעה קשה בתזרים התרומות, ואף יוביל לקריסתן של עמותות.

חשוב לציין כי עמותות עושות מאמצים רבים למשוך תורמים לבחור בהם כעמותה אשר כדאי להשקיע בה את כספם וזאת באמצעות הזדהות עם תכליתה וכן על-ידי "פיתוי" כלכלי, כך כאשר עמותה מוכרת במוסד ציבורי על פי ס' 46(א) לפקודה, זכאי התורם היחיד לקבל זיכוי של 35% על המס השנתי שנגזר מסכום התרומה וחברה זכאית לקבל החזר בהתאם למס החל על חברות, מסכום התרומה.

כמו כן, חשוב לציין כי מלכ"ר לא ישלם מע"מ על הכספים שקיבל כתרומה, וזאת כפועל יוצא מסעיף 12(א) לחוק מע"מ אשר מחריג מוסדות מעין אלה כחייבים במס ערך מוסף.

עינינו הרואות כי קבלת תרומה מישות זרה איננה פשוטה, וכי לעיתים ישנו מחסום אשר יכול לפגוע בהעברת התרומות כדבעי. לפיכך, עת עמותה מעוניינת לקבל תרומות עליה לפעול באופן מסודר ולפנות לעורך דין כדי שיבאר עבורה את החוק לאשורו, שכן עמותה שאינה עומדת בכללים יכולה להיות להינזק קשות אם על ידי סנקציות כלכליות ואם על-ידי הפיכתה לחברה פרטית רגילה. אשר לא תזכה ליהנות מהנחות במס לתורמיה ועוד.

לקבלת יעוץ ותיאום פגישה

השאירו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

עמותה המקבלת תרומה מישות זרה

רצון המחוקק:

החוק המצוי:

הבעיות:

תחומי התמחות נוספים

לקבלת יעוץ ותיאום פגישה

השאירו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

מאמרים וחדשות

כל מה שרציתם לדעת על חל"ת בתקופת הקורונה

ייפוי כוח מתמשך – צוואה בחיים

עבודה בוולט – זכויות עובדים